איפיגניה באאוליס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
לאורך כל המחזה, עולה שאלת אמינות דבריהם של אנשים. לכן, כשהשליח מופיע, לא ברור אם הוא מדבר אמת, וקליטיימנסטרה עצמה לא בטוחה בכך. יש לפנינו עוד סיפור, כמו המיתוס על הברבור, שאי אפשר להכריע האם הוא אמת או לא. היחיד שראה היה החוזה, וכשהקהל הרים את ראשו, הם ראו משהו ש{{ציטוטון|כמעט ולא היה אפשר להאמין לו}}. השאלה האם איפיגניה ניצלה נשארת פתוחה.
 
מההתחלה ועד הסוף המחזה נבנה עולם של אי ודאות, חוסר יכולת להכריע והיעדר מורגש של "מוקד אמינות" שניתן להישען עליו. עולם שבו אין אלים (ויש רק סיפורים), הוא עולם חסר משמעות. בניגוד למחזות רבים אחרים, אין נוכחות של אלים במחזה, ואנו נשארים עם חוסר הודאותהוודאות ועם חוסר המשמעות בסיומו. המחזה עצמו מסתיים בחוסר הוודאות, האם יש אלים או לא?
 
==השפעות תרבותיות==