|
==הברית==
ברית אוסטנדה בין הפרוגרסיסטים והדמוקרטיםבראשות חואן פרים לדמוקרטים נחתמה איפוא ב-[[16 באוגוסט]] [[1866]] בעיר הבלגית אוסטנדה. היא קיבלה גם את ברכתם של אישים כמו [[קריסטינו מארטוס בלבי]], מראשי הדמוקרטים וגם של [[סלוסטיאנו דה אולוסאגה]]. ההסכם כלל שני סעיפים:
*1. לשים קץ לקיים בספירות הגבוהות.
*2. הרכבתה של [[אסיפה מכוננת]], תחת הנהגת ממשלה זמנית, כאשר האסיפה, שתיבחר בהצבעה כללית וישירה, ובתוקף החוק המייצג את [[סוברניות]] המדינה, תחליט את גורלה,
הניסוח הלא ברור של הסעיף הראשון איפשר את צירופם של אישים וכוחות פוליטיים נוספים. אז, אחרי מותו של או' דונל, חואן פרים וסראנו, שלמרבה האירוניה של הגורל, הנהיג את דיכוי המרד בקסרקטין סן חיל, חתמו ב[[מרץ]] [[1868]] על הסכם ביניהן. בהתאם לחתום, האיחוד הליברלי הסכים להיכנס לתהליך המכונן הנוכחי, לחיפוש אחרי שושלת חדשה, ובהתאם לסעיף השני של הברית, הסכים לעיקרון הסוברניות היחידה של הלאום והנהגת בחירות כלליות, לפי זכות הצבעה אוניברסלית.
סראנו התקרב אל קבוצת הפרוגרסיסטים והדמוקרטים שחתמו על ברית אוסטנדה, לאחר שהרגיש נעלב על ידי מעצרו בעבר (על שכתב מכתב למלכה שבו דרש את פתיחתו מחדש של הפרלמנט) ואחרי שכיו"ר מועצת המנהלים של "חברת הרכבות של הצפון", ציפה לסיוע של הממשלה בגין ההפסדים שרשמה החברה בשנים 1867-1866.
מטרת הברית הייתה ההרחקההרחקתם מן השלטון של המלכה איזבלה ושל אנשי המשטרשלומה והשכנת זכויות אוניברסליות , ובראש ובראשונה זכות ההצבעה הכללית, שנדרשה על ידי הדמוקרטים. אחרי שיעלו לשלטון תיכננו בני הברית להקים אסיפה מחוקקת מכוננת שתבחר את שיטת הממשל הרצויה:מונרכיה או רפובליקה. כתוצאה מן הברית הוקם ועד פעולה בראשות חואן פרים, שכלל נציגים של שלוש המפלגות - פרוגרסיסטית, דמוקרטית בראשות קריסטינו מארטוס והאוניוניסטים בראשות סראנו. תמכו בברית גם רפובליקנים בראשות פרנסיסקו פי אי מרגל וקציני צבא בכירים רבים.
כתגובה החמיר נרבאאס את סגנונו האוטוריטרי. בתי הפרלמנט - הקורטס - שנסגרו ביולי 1866 לא חזרו לעבודתם אלא פוזרו.
| 