עלילת המצורעים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הקטאיוס: חיבור
שורה 7:
הקטאיוס כתב את חיבורו ההיסטורי על מצרים (שקטעים ממנו [[חיבור אבוד|נשתמרו]] ב[[ביבליותקה היסטוריקה]] של [[דיודורוס סיקולוס]]) כשביקר ב[[תבאי (מצרים)|תבאי]] שב[[מצרים התלמיית]] בזמנו של [[תלמי הראשון]]{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/1C*.html#46 דיודורוס סיקולוס, ספר 1, פרק 46], סעיף 8.}}, שם כנראה שמע את המסורות המצריות והעלה אותן על הכתב:
 
"כאשר בימי־קדם התרגשה ובאה '''מגפה קטלנית''' על מצרים, ייחסו פשוטי העם את צרותיהם ליד אלוהית; שהרי עם שלל זרים מכל סוג ומין שחיו בקרבם וקיימו פולחנים שונים של דת והעלאת קרבנות, יצאו הטקסים המסורתיים שלהם עצמם לכבוד האלים מכלל שימוש. ילידי הארץ הניחו לפיכך שאלא אם כן יסלקו את הזרים, צרותיהם לעולם לא תבואנה על פתרונן. לפיכך, גורשו הזרים באחת מן הארץ, והבולטים והפעילים שביניהם חברו יחד, ולגרסת אחדים נחתו בחופי יוון...יוון… לעומתם, הקבוצה הגדולה יותר גורשה לחבל ארץ הקרוי כיום יהודה, שאינו רחוק ממצרים והיה בזמנו ריק מאדם. בראש המושבה הזאת עמד איש בשם [[משה]], שהיה משכמו ומעלה הן בחכמתו והן בעוז רוחו...רוחו… כתוצאה מגירושם הם ממצרים הוא הנהיג אורח חיים שהיה במידת־מה בלתי חברותי ועוין כלפי זרים".{{הערה|תרגום מאנגלית: להד לזר, '''יוּדוֹפובּיה''', עמ' 31-30, 42, 55.}}
 
בגרסתו של הקטאיוס אין אזכור מפורש ל"צרעת", אולם היא כוללת את המוטיב המרכזי של ה[[מגפה]] והגירוש. בנוסף לכך, המגפה פוגעת בכלל תושבי מצרים ולאו דוקא במגורשים עצמם. כמו כן, אבות היהודים הם "זרים" במצרים ומהוים רק חלק מכלל המגורשים.