אותיות השימוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שגיאות קלות
Catcatul (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אותיות השימוש''' הן שבע מתוך עשרים ושתיםושתיים ה[[אות|אותיות]] ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]], שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.
 
אותיות השימוש הן:
[[ב]], [[ה]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ש]].
 
כל אחד מ[[עיצור]]י מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים,{{הערה|שם=לשון|שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}, כפי שיפורט בהמשך.
בנוסף, למילה מסוימת יכולה להצטרף יותר מאות שימוש אחת. לדוגמה: '''וה'''כובע, '''לכש'''יתעורר.
 
שורה 12:
==משמעות ושימושים==
 
* '''[[ה' הידיעה|ה"א הידיעה]]''' - האות ה' הבאה לפני שמות, כדי להורות על כך שהם ידועים ומפורשים. למשל: '''ה'''בית ו'''ה'''ילד.
 
* '''[[ה' השאלה|ה"א השאלה]]''' - האות ה' הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
**[[הרצחת וגם ירשת]]?
**'''ה'''ידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?
 
* '''וי"ו' החיבור''' - האות וי"ו' הבאה להורות על חיבור וצרוףוצירוף של דברים או פעולות. למשל:
** אני '''ו'''אתה נשנה את העולם.
**כאשר יש רשימה של מילים במשפט, נהוג לסמן [[פסיק]] לאחר כל מילה פרט לזו שלפני האחרונה ברשימה וו' החיבור תצורף רק למילה האחרונה. לדוגמה: רצתי, נפלתי '''ו'''התגלגלתי.
שורה 24:
** [[דגש קל|הדגש הקל]] המופיע באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה יוסר כאשר מצטרף אליה ו' החיבור. זאת משום שאז הן כבר אינן נמצאות בראש מילה ו-ו' החיבור אינה מנוקדת בשווא נח. בעברית המודרנית, שינוי זה משפיע רק על הגייתן של האותיות ב', כ' ו-פ'{{הערה|שם=לשון}}.
 
* '''וי"ו' ההיפוך''' - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
** ויאמר (=הוא אמר),
** הנני והלכתי (=ואלך).
שורה 31:
 
[[קובץ:Death of Kaf.jpg|ממוזער|שמאל|שלט בכניסה לחניון של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]. השמטת כ"ף השימוש כשהיא מופיעה לפני שי"ן השימוש היא טעות נפוצה ב[[עברית ישראלית]].{{הערה|{{הארץ|דורית רביניאן|מילא "אני יבוא", אבל "ש" במקום "כש"?|1.2145388|24 באוקטובר 2013}}}}]]
* '''ש'שי"ן''' השיעבודהשעבוד / הזיקה - אות זו מחליפה את המילית "אשר". מטרתה להורות על זיקה בין מילים שונות:
** הספר '''ש'''קראתי,
** הבית '''ש'''קניתי.
 
* אותיות היחס '''בכל"מ''' - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות-: כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
** '''ב'''עודני '''ב'''יער,
** '''ל'''חבר,
שורה 48:
 
ב[[כתיב]] [[ניקוד העברית בת ימינו|המנוקד]] מסומן דגש חזק אחרי אותיות מש"ה בכל מקרה פרט ל[[עיצורים גרוניים]], שאינם נכפלים. במקום זאת יש לפעמים שינויים בתנועות שלפני אותיות גרוניות, כמו למשל [[תשלום דגש]]{{הערה|שם=לשון}}.
העיצורים הגרוניים יכולים לעתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ' ו-ה' הבאות לפניהן{{הערה|שם=לשון}}.
 
==ניקוד אותיות כל"ב==
אותיות כל"ב מנוקדות באופן דומה לו'לוי"ו החיבור כאשר הן מתקשרות לשם עצם לא מיודע, פרט לתנועת [[קובוץ ושורוק|שורוק]] הייחודית לו' החיבור ולא נראתנראית באותיות אלו. כלומר, בדרך כלל הן תנוקדנה ב[[שווא]] נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת ה[[חטף]] של האות שאחרי אות השימוש כל"ב. בנוסף, לפני כל האותיות המנוקדות בשווא, אותיות כל"ב תנוקדנה בחיריק{{הערה|שם=לשון}}.
 
כשאותיות כל"ב מתקשרות ל[[שם עצם]] מיודע, ה' הידוע נעלמת, אך התנועה והמכפל שלה נשארים{{הערה|שם=לשון}}.
במקרים אלו אותיות השימוש תנוקדנה על פי רוב ב[[פתח (ניקוד)|פתח]] או [[קמץ]]. כמו כן, בעקבות הישארותו של המכפל של ה' הידוע האותיות ב', כ', ו-פ' תהגנה באופן [[עיצורים סותמים|פוצץ]] ולא [[עיצורים חוככים|חוכך]]{{הערה|שם=לשון}}.