האקציה הגדולה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה קלה, חלקית
המשך הגהה ועריכה קלה
שורה 9:
[[קובץ:Umschlagplatz loading.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיילים נאצים מעמיסים רכבות מסע ביהודים באומשלגפלץ, 1942]]
 
גטו ורשה היה ה[[גטו]] היהודי הגדול ביותר ב[[מלחמת העולם השנייה]]. מעל 400,000 יהודים נדחסו בו בשטח של 3.4 קילומטרים רבועים או 7.2 איש בממוצע לחדר. הכוחות הנאציים ביצעו את מרבית הגירושים ההמוניים של יושבי הגטו, מאזור של הגטו שחובר למסילת רכבת (בגרמנית: אומשלגפלאץ, "תחנת שילוח") בין התאריכים 23 ביולי עד 21 בספטמבר 1942. "המבצע הגדול" (Grossaktion) נוהל על ידי [[מפקד האס אס והמשטרה]] [[פרדיננד פון סמרןזאמרן פרנקנג]], מושל מחוז [[ורשה]] מאז [[1941]]. הוא הודח מתפקידו על ידי [[היינריך הימלר]] ב-[[17 באפריל]] [[1943]], ואת מקומו מילא [[יורגן שטרופ]]. פרנקנג הודח מתפקידו מאחר שנכשל במתקפתו על תנועת המחתרת בגטו.
 
נקודת המפנה בחיי הגטו אירעה ב-[[18 באפריל]] 1942 ולוותה בגל חדש של [[הוצאה להורג|הוצאות המוניות להורג]] על ידי אנשי ה[[אס אס]].
שורה 19:
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-F0918-0201-001, KZ Treblinka, Lageplan (Zeichnung) II.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים של מחנה טרבלינקה שהוצג במהלך משפטו של [[פרנץ שטנגל]] בשנת 1967]]
 
ב-[[22 ביולי]] [[1942]], [[דרגות האס אס|שטרומבנפיהרר]] [[הרמן האפל]] כינס ישיבה עם ה[[יודנרט]] (המועצה היהודית של הגטו), והודיע לעומד בראשה [[אדם צ'רניאקוב]] על "היישוב מחדש במזרח". צ'רניאקוב [[התאבדות|התאבד]] למחרת, לאחר שהבין את משמעות התוכנית, ואת מקומו תפס [[מרק ליכטנבאום]]. אוכלוסיית הגטו לא ידעה את האמת ורק לקראת שלהי שנת 1942 הם הבינו שהגירושים, שנוהלו על ידי [[המשטרה היהודית]] בגטו, היו למעשה משלוחים למחנה המוות [[טרבלינקה]] ולא הגלייה לצורך יישוב מחדש של שטחים במזרח.
 
במהלך חודשיים בקיץ של שנת 1942, בין 254,000 ל-265,000 אסירי הגטו, גברים נשים וטף, נשלחו לטרבלינקה וחוסלו במחנה (לפי הערכות גסות יותר מספר הקורבנות עומד על יותר מ-300,000 נפש). מספר הנרצחים במבצע מבין יושבי הגטו גדול פי חמשחמישה לערך ממספר הנרצחים בעת ולאחר חיסול הגטו באביב של השנה הבאה, כ-50,000 איש במספר. לא [[מרד גטו ורשה|המרד בגטו ורשה]] הוא זה שהוביל להרג כמעט מוחלט של האוכלוסייה שבו, אלא הגירושים והרציחות שבוצעו בימי האקציה הגדולה.
 
במשך שמונה שבועות משלוחי היהודים ברכבות לטרבלינקה נמשכו ללא הפסקה: 100 איש בקרון מסע לבהמות, בין 5,000 עד 6,000 איש בכל יום ויום ובכללם חולים ויתומים. ד"ר [[יאנוש קורצ'ק]] היה על אחד מרכבות אלו באוגוסט 1942. ניתנה לו האפשרות להינצל מהמוות בעזרת חברים [[פולנים]] ומעריצים, אך הוא בחר להצטרף לילדי [[בית יתומים|בית היתומים]] שניהל בדרכם האחרונה. עם הגעתם לטרבלינקה, הקורבנות העירומים הוצעדו לאחד מתוך עשרה תאים שהוסבו כמקלחות, ונחנקו למוות בקבוצות של 200 איש בעזרת גז רעיל ([[ציקלון בה]] הוכנס ל[[אושוויץ]] זמן קצר לאחר מכן). בספטמבר 1942, [[תא גזים|תאי גז]] חדשים נבנו, ובהם יכלו לחסל 3,000 איש בשעתיים. לאזרחים הפולנים לא ניתנה הרשות להתקרב לשטח המחנה.