הדירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: תיקון קישור |
H. sapiens (שיחה | תרומות) סעיף אפקטים מתמעטים |
||
שורה 50:
חשוב לציין כי תהיה זו טעות להסיק שמרבית העובדות הנחשבות ל[[קונצנזוס מדעי]] במדע המודרני הן בעצם שגויות. ממצאים אשר נחשבים לקונצנזוס במדע בדרך-כלל נבדקו ואושרו פעמים רבות, ולכן רמת הוודאות בהם קרובה ל-100%. הטיעון למעלה עוסק ב"תגליות" שהתקבלו רק פעם אחת ועדיין לא שוחזרו. מכאן מתחוורת חשיבותה העצומה של ההדירות לאמינותו של המדע.
== אפקטים מתמעטים ==
במקרים רבים במדע המודרני, אפילו כאשר מצליחים לשחזר תגליות חדשות במועד מאוחר יותר, על-ידי נסיין אחר או במעבדה אחרת, מידת ההשפעה הנמדדת (ידועה כ'''גודל האפקט''', אנגלית: Effect Size) עלולה להיות קטנה ממידת ההשפעה שנמדדה במקור. מדענים התייחסו לתופעה זו במונח הפופולרי '''קללת המנצח''' (אנגלית: Winner's Curse) השאול מתחום ה[[ספורט]], שם הוא מציין את חוסר יכולתו של ספורטאי שהשיג נצחון או שיא מזהיר כלשהו לחזור עליו שוב.
קללת המנצח במדע נפוצה בעיקר בתחומים שבהן מקובל [[בדיקת השערות|לבדוק השערות]] באמצעות [[רווח בר-סמך|רווחי סמך]]. רווח הסמך מתאר תחום סביר לעוצמת ההשפעה שנמדדה בניסוי. לדוגמה, בניסוי רפואי לאמידת השפעתה של תרופה חדשה כלשהי ייתכן שיחושב רווח סמך של 95% לשיפור שבין פי 2 לפי 4, במדד מקובל כלשהו לבריאות החולים. העובדה שאפילו הקצה התחתון של רווח זה גדול מ-0 פירושה שנמצאה לתרופה השפעה לטובה מובהקת סטטיסטית, ובניסוי חוזר לבדיקת התרופה נצפה למצוא 95% מן התוצאות בין 2 ל-4. ואולם הניסוי החוזר עלול למצוא שרוב התוצאות נופלות בין 0 ל-2, כלומר התרופה עדיין משפיעה לטובה במרבית המקרים, אך במידה פחותה בהרבה מזו שנאמדה בניסוי המקורי.
==ראו גם==
|