מרדכי שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלפי אנשים היו שותפים בזה. מה בדיוק עשה?
שורה 12:
בשנת [[תרצ"ד]] עבר לפשמישל והקים בה את חצרו. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת [[תרצ"ז]] היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים.
 
באדר [[תרצ"ט]] ([[1939]]) עלה לביקור בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], השתקע בה והתיישב ב[[תל אביב]]. הוא הספיק לחלץ את משפחתו מהתופת הנאצית והעלם ארצה. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה עורר את תנועת אגודת ישראל ורבניה, להרעיש אודות יהדות אירופה, וערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל. לאחר השואה, פעל להצלת היהודים מאירופה, התכתב עם הנציב העליון בנידון ונפגש עם [[חיים משה שפירא]] לפעול ולסייע. היה שותף להוצאת [[ילדי טהרן]] מהקיבוצים. הוא עמד בראש ועדת חוקה בתוך "ועדת מצב מתמדת של רבני ארץ ישראל", בשיתוף עם [[יצחק קיסטר]], במטרה לגבש ולפעול לצביון יהודי של המדינה העתידה, ולמנגון הלכתי שיעמוד בדרישות שני הצדדים.
 
רצה לפתוח יישוב מיוחד לחסידי סדיגורה בשם "נווה ישראל" ונסע לארצות הברית לגייס כספים, אך רעיון זה לא צלח. הוא המשיך להיות פעיל באגודת ישראל ובארגוניה, והשתתף ופעל בכל יוזמה או ועדה של אגודת ישראל. הוא היה ממייסדי [[החינוך העצמאי]], "[[רשת שיעורי תורה]]" ועוד. כשאר אדמו"רי רוז'ין, מונה לחבר נשיאות [[מתיבתא תפארת ישראל]] של [[חסידות בויאן]]