דב בער פרידמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תאולוג |
מ ←קורות חייו: קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לשיינדל, בתו של האדמו"ר [[מרדכי מצ'רנוביל]]. ב-[[1851]], לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר בעיר חוש, ברומניה. בהמשך עבר לסקולן (Sculeni) ולאחר מכן ללאובה (Leova). בשנים 1866 - 1869 עבר משבר בעקבות מות אחיו רבי נחום, והועבר ל[[צ'רנוביץ]] ל[[תנועת ההשכלה]] וקול קורא שכתב התפרסם בעיתונות התקופה. כעבור ששה שבועות עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו ב[[סדיגורה]], בד בבד פרסם קול קורא על כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שש שנים.
פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות ה[[חסידות]]. דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר. אחרי פטירת אביו וישיבה קצרה עם אחיו באחוזת אביהם בפאטיק, נסע ל[[נסיכות מולדובה]] לכהן כאדמו"ר בעיר חוש. יחד עמו נסע למולדובה אחיו, רבי [[מנחם נחום פרידמן (הראשון)|מנחם נחום פרידמן]], מייסד [[חסידות שטפנשט]].
עם מות אחיו זה, ב-[[1869]], החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני [[דיכאון]] קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה [[נוצרי]]. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח.
| |||