הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן הגדול מקרלין"

מ
בוט החלפות: מוזיק
מ (←‏קורות חייו: תקלדה)
מ (בוט החלפות: מוזיק)
נולד ב[[יאנובה]] ליעקב ופערל.{{הערה|1=משם אמו, פרל, נגזר שם המשפחה של שושלת קרלין - "פרלוב". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&pgnum=156]}} בצעירותו רכש השכלה בש"ס ובפוסקים. בהשפעת אחי אמו, רבי מנלי מקרלין, התקרב לרבי דב בער, "המגיד ממזריטש", שהיה ממשיכו של [[הבעל שם טוב]], והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. עוד בחיי רבו הקים את המרכז החסידי בעיר [[קרלין (פרבר)|קרלין]] (כיום [[פרבר]] בעיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]). ביחד עם רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] הפיץ את תורת החסידות ברחבי ליטא. על השפעתו הרבה תעיד העובדה ש[[התנגדות לחסידות|מתנגדי תנועת החסידות]] שהחלו לפעול בתקופה זו נהגו לכנות את כלל החסידים "קרלינאים".
 
אחד המאפיינים של שיטתו היה המנהג להתפלל בהתרגשות ובהתלהבות עד כדי צעקות של ממש. הנהגה כזאת קיימת עד היום בחצר קרלין. רבי אהרן שהיה בעל חוש מוסיקלימוזיקלי הוא מחברו של ה[[פיוט]] הידוע '''[[יה אכסוף]]'''. פיוט זה הוא אחת היצירות הקאנוניות החסידיות היחידות שנכנסו ל[[זמירות שבת]] והוא מושר עד היום בחצרות חסידיות רבות בכמה לחנים. על פי המסורת החסידית את הפיוט חיבר בהוראת רבו, המגיד ממזריטש.
 
רבי אהרן נפטר בצעירותו, כשהוא בן 36 שנה בלבד. על מצבתו בבית הקברות בקרלין נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".