רחוב בית אשל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
* '''[[חאן מנולי]]''' - ה[[חאן (מבנה)|חאן]] שוכן בבנין שברחוב בית אשל 11 וקרוי על שם בעליו ה[[ארמנים|ארמני]]. המבנה שכן בלב האזור המסחרי שבכניסה לעיר, בין סוק א-דיר היווני שמצפון וממזרח לו, לבין ה[[שוק (מסחר)|שוק]] שברחוב יפת מדרום וממערב לו. הוא שימש כחאן חשוב לסוחרים שהגיעו לסחור ביפו, וכתחנת מעבר לרבים מראשוני [[העלייה הראשונה]] עד [[העלייה הרביעית]]. כמקובל בחאנים רבים ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], שילב הבניין בין אכסניה ששכנה בקומה השנייה, ובין מחסן סחורות בקומת הקרקע. מחזיתו של החאן יצאו [[דיליז'נס]]ים ל[[ירושלים]] וליעדים נוספים בעורפה של יפו. המבנה משופץ ומתוחזק והוא ניכר בשורת ה[[קשת (מבנה)|קשתות]] שבקומת הקרקע שלו, הסוגרות על [[ארקדה]]. בקומה השנייה תלויה מרפסת מוארת, אליה מובילות דלתות מסוגננות רבות, ומעליהן שורת חלונות עגולים. על גג המבנה שלושה חלונות מעוגלים הניצבים במעין [[אנטבלטורה]].
 
* '''מסגד וסביל סיקסיק''' - ה[[מסגד]], שוכן בקצהו הדרום-מזרחי של הרחוב, ובחזיתו [[סביל]]. הוא הוקם בשנות ה-80 של [[המאה ה-19]] כדי להעניק מענה לסוחרים שהגיעו לאזור השווקים של יפו. הוא קרוי על שמה של משפחת סיקסיק שבניהשבנתה בנו אותו. בתקופת [[מלחמת השחרורהעצמאות]] המסגד ננטש, ולאחר מכן פעלפעלו בו מפעל ומועדון חברתי ליוצאי [[בולגריה]] וכן מחסן של חברת [[כתר פלסטיק]]. לפניבקיץ כשלוש[[2011]] שניםהשתלטה במהלך[[התנועה הקיץהאסלאמית השתלטהבישראל]] על המסגד התנועה האסלמית, והחזירה את המסגדאותו לפעילות מלאה. תושביםתושבי האזור פנו בתלונה על כך לעיריהבתלונה ל[[עיריית תל אביב|עיריה]], אך לאחר בדיקהבבדיקה התברר כי המקום הוא רכוש הווקףהו[[וקף]] וכי בדין הוחזרה פעילותו כמסגד.
 
* '''מסעדת ד"ר שקשוקה''' של [[בינו גבסו]] - מסעדה ידועה המתמחה באוכל [[טריפולי (לוב)|טריפוליטאי]] בכלל וב[[שקשוקה]] בפרט. רוב השולחנות ערוכים במעבר רחב המחבר בין רחוב בית אשל לסוק א-דיר. המסעדה היא הראשונה שפתח גבסו ברשת מסעדות בשם זה.