היצע כסף – הבדלי גרסאות

בכלכלה, '''היצע הכסף''' הוא הסכום הכולל של הנכסים המוניטריים הזמינים בכלכלה מוגדרת ברגע נתון. קיימות מספר הגדרות שונות ל"כסף", אך הוא לרוב כולל מזומנים (אמצעי תשלום המונפקים על ידי השלטון של אותה מדינה או שטרות ומטבעות אחרים המקובלים על הציבור כדוגמת [[דולר ארה"בארצות הברית]]) ופיקדונות הניתנים לפתיחה מידית.

במרבית מדינות העולם בהיסטוריה, הוגדר מטבע אשר נקבע על ידי השלטון ככלי החוקי ליישוב חובות{{הערה|באנגלית מכונה מונח זה legal tender, וכל אמצעי תשלום בארה"בבארצות הברית מכיל ציון לכך שהוא מהווה כלי כזה לפי חוק המדינה}}, אשר מונפק על ידי השלטון, וחקיקה מחייבת את אזרחי המדינה להשתמש בו לעסקיהם. בישראל מהווה השקל מטבע כזה. בעבר, אמצעי תשלום המאושרים על ידי השלטון הוגבלו למטבעות, ומאוחר יותר גם שטרות אשר הונפקו על ידי גוף אשר קיבל הסמכה להדפסת כספים מהשלטון. עם זאת, [[בנקאות ברזרבה חלקית]] מאפשרת לבנק להיות חייב סכום כסף רב משהופקד לתוכו. למשל, אם משה הפקיד 100 שקלים בבנק, הבנק שמר 10% מהם (10 שקלים) כרזרבה, והלווה 90 שקלים לדוד, היצע הכסף הכולל הוא 190 שקלים. (על אף שכמות הכסף הזו אינה קיימת כלל במערכת, ולו משה יבקש את כספו בטרם החזיר דוד את ההלוואה, הוא יגלה שהבנק אינו מסוגל לשלם לו)

בשל מורכבותם, קיים קושי באיסוף נתונים על היצע הכסף במדינה, ונתונים הרומזים עליו נאספים לרוב על ידי משרד האוצר או הבנק המרכזי של המדינה. קיימות תיאוריותתאוריות רבות המקשרות בין היצע הכסף ובין תופעות מוניטריות אחרות כדוגמת [[אינפלציה]], [[דיפלציה]], רמות המחירים של מוצרים נתונים במדינה וכו', אך אין הסכמה על השפעתם של אלה על אלה{{הערה|[http://www.newyorkfed.org/aboutthefed/fedpoint/fed49.html The Money Supply – Federal Reserve Bank of New York]. Newyorkfed.org}}

== מדדים להיצע הכסף במערכת הרזרבה הפדרלית בארה"בבארצות הברית ==

==דוגמאדוגמה==

* הצ'ק של לורה נותר במכנסיהבמכנסייה ומושמד במכונת הכביסה. גם הפעם, רכיבי הכסף (כמו גם החשבון הפרטי של לורה) לא משתנים כיוון שהצ'ק לעולם לא ייפדה. (MB = $900, M0 = 0, M1 = $1710, M2 = $1710)

פעולה של הגדלת היצע הכסף מכונה [[הרחבה כמותית]]{{הערה|שם=הרחבה בדה מרקר|דפנה מאור, [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.2119536 הצפת ערך // הרחבה כמותית - Quantitative Easing], [[דה מרקר]], 15 בספטמבר, 2013}}, ונעשה במספר אופנים, אשר שני העיקריים שלהם הוא קניית איגרות חוב על ידי המדינה. (אשר מזרימה את התשלום עליהן חזרה למשק, ומעלה את ערך איגרות החוב שטרם נקנו), והדפסת כסף. (ייצור כסף יש מאין בחשבונות המדינה) בדומה, יכולה המדינה למכור איגרות חוב נוספות לציבור על מנת להוציא כסף מהמחזור, ולהקטין את היצע הכסף במדינה. כאשר מדינה בעלת חוב הנקוב במטבע שלה, ואינו צמוד למדדים אובייקטיביים חיצוניים, הרחבה כמותית תעזור לה להקטין את היקף החוב שלה על חשבון אזרחיה. (אשר הכסף בכיסם יפחת בערכו) הרחבה כמותית בולטת מבוצעת מאז שנת 2008 על ידי [[ארצות הברית]], וכוללת קניית התחייבויות חזרה של הממשלה האמריקאית בהיקפים של מעל ל-2 טריליון דולרים, אשר בעקבותיה פעל הבנק האירופאי באותו האופן, ובחר לבצע הרחבה כמותית באותו היקף גם כן{{הערה|שם=הרחבה בדה מרקר}}.

מאחר שהביקוש לכסף של אותה המדינה נותר ללא שינוי, הגדלת היצע הכסף תקטין את ערכו מול מטבעות אחרים ומול נכסים, ותייצר [[אינפלציה]]. מצד שני, הקטנת היצע הכסף במדינה תגדיל את ערכו, ותייצר [[דפלציה]]. השפעות תופעות אלה על המשק מורכבות, וקיימות תיאוריותתאוריות מרובות על ההשפעות שלהן, לחיוב ולשלילה.