זרובבל חביב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Levontin10 (שיחה | תרומות)
Levontin10 (שיחה | תרומות)
הוספתי מידע על פי הערות של בתו
שורה 2:
'''זרובבל חביב (לובמן)''' ([[1894]] - [[1987]]) היה איש ציבור ופובליציסט.
 
נולד ב[[ראשון לציון]] לרבקה ו[[דב חביב לובמן]]. למד בבית הספר העממי במושבה, בית הספר העברי הראשון בארץ, שנקרא לימים על שם אביו ([[בית ספר "חביב"]]). סיים את לימודיו ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גמנסיה "הרצליה"]]{{הערה|{{הצבי||מהגמנסיה העברית|1908/11/20|00301}}}}, במחזור התלמידים הראשון שלה{{הערה|{{הפועל הצעיר||מנחת זכרון לתלמידי המחזור הראשון של הגמנסיה העברית הראשונה בארץ ישראל|1913/08/18|02302}}}}. השתתף בכתיבת מכתב המחאה של תלמידי המחזור אל אחד העם כנגד ההחלטה ללמד בטכניון בשפה הגרמנית, כחלק מ[[מלחמת השפות]]. מאז ולאורך כל חייו היה לוחם קנאי לשפה העברית. השתתף בייסוד הסתדרות "הדור הצעיר", שחבריה התגייסו למשימות הלאומיות והחברתיות של התקופה, והיה שותף לפעילות [[ההסתדרות המצומצמת]] אם כי לא היה חבר רשמי בה.
 
כחלק מחבריו למד משפטים ב[[אוניברסיטת איסטנבול]], אז קושטא. בהגיעו לחופשה מהלימודים נאלץפרצה כחבריו[[מלחמת העולם הראשונה]] וקטעה את לימודיו. בשנת תרע"ו 1916 התמנה מטעמו של [[אהרן אהרונסון]] לתפקיד ניהולי במסגרת המלחמה במכת הארבה שירד אז על הארץ. בהמשך, שירת במחלקה החקלאית שבנגב למחזורבמעמד להתגייסשל אלקצין ב[[צבא האימפריה העות'מאנית]]. בתקופתלקראת [[מלחמתסוף העולםהמלחמה הראשונה]].ועם כיבוש הארץ על ידי הבריטים התנדב ל{{ה|גדוד העברי}} הארצישראלי ("הראשון ליהודה"). בראשית שנות העשרים, למד חקלאות באוניברסיטאות בצרפת.
 
כאביו, לפניו, היה איכר וממנהיגי המושבה [[ראשון לציון]]{{הערה|{{דואר היום|ש. ויליניץ|אספה כללית של הלואה וחסכון בראשון לציון|1931/06/07|00409}}}}. ובשניםהקדיש 1939-1946עצמו היהלעבודה ראשציבורית המועצה.ענפה, כןהן בתחומי המושבה והן במישור הלאומי. היה חברפעיל במרכזבהגנה, [[התאחדותבחינוך האיכרים]]ובפיתוח מוסדות במושבה. חביבבמסגרת פעילותו הפוליטית היה מאנשי הנהגת "הברית העולמית של [[הציונים הכלליים]]". בשנתובשנת 1932 הוא נבחר למועצה הארצית של המפלגה כנציג [[ראשון לציון]]{{הערה|{{דואר היום||מהחלטות הועידה הארצית לציונים הכלליים|1932/07/18|00300}}}}. ובשנתבשנת 19331935 נבחרנשלח בנוסף כנציגמטעם המפלגה כציר ל{{ה|[[קונגרס הציוני}}]] הי"ט{{הערה|{{דבר||ועידת הציונים הכלליים ננעלה|1933/07/07|00406}}}}. בהמשך כיהן בהנהלת [[המפלגה הפרוגרסיבית]]. בשנת תרצ"ז 1937 נשלח לפולין מטעם הקרן הקיימת לישראל לגייס כספים למטרת גאולת קרקעות הארץ. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בשנים 1939-1946, כיהן כראש המועצה המקומית ב[[ראשון לציון]]. מ-1949 ובמשך 15 שנה ניהל את משרד עליית הנוער בתל אביב. כיהןערב בהנהלתמלחמת השחרור נשלח (יחד עם יעקב אורי מנהלל) על ידי הנהגת הישוב לדרום אמריקה לצורך איסוף כספים לקניית נשק וגיבוש הקהילות היהודיות שם. במהלך השליחות התבשר על נפילת בנו, אמנון חביב, שלחם בנגב. בהמשך נמנה עם מקימי ארגון [[המפלגהיד הפרוגרסיביתלבנים]] ומילא במשך שנים את תפקיד יושב ראש הארגון.
 
יחד עם פרופסור ח. מ. י. גבריהו הקים את סניף ה[[החברה לחקר המקרא בישראל|חברה לחקר המקרא]] בראשון לציון וכיהן כיושב ראש הסניף עד ליומו האחרון. פרסם מאמרים בעיתונות היומית ובכתבי עת והיה פעיל בחיי החינוך והתרבות של המושבה והעיר ראשון לציון.
חביב היה סופר פורה ופעיל בחיי החינוך והתרבות של המושבה. נפטר ב-[[1987]].
 
התמסר לחקר תולדות ראשון לציון, סייע באיסוף החומר הארכיוני להקמת המוזיאון לתולדות ראשון לציון והקדיש את ביתו הפרטי להקמת מדרשה לחקר חיבת ציון,
נישא לשולמית בת אשר לוין. על שמם "בית שולמית וזרובבל חביב" - המדרשה לחקר חיבת ציון בראשון-לציון. בנו, אמנון חביב, נהרג במלחמת השחרור. בנו רם חביב הקים את ועדת המל"ח וכיהן בתפקידים ציבוריים שונים, בתו - תרצה (גרין) כתבה וערכה מספר ספרים הקשורים להיסטוריה של ראשון לציון.
 
נפטר ב-[[1987]] ונקבר בבית הקברות הישן בראשון לציון.
 
=== משפחה ===
בשנת תרפ"ד 1924 נשא לאישה את שולמית, בת האיכר אשר לוין. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: בנו רם חביב - מילא תפקידים בשירות המדינה, בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל בכיר במשרד האנרגיה והתשתיות, בנו אמנון חביב - נפל ב[[מלחמת השחרור]] ביום ל' בסיון תש"ח 1948, בתו - תרצה חביב-גרין - פסיכולוגית ועובדת המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הקימה את מיזם התיעוד של חלוצי ותושבי ראשון לציון מראשיתה - "אלבום המשפחות".
 
== לקריאה נוספת ==