שווא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מירכוז השווא בין המרכאות הכפולות
←‏פתיח: ראו לעיל => ראו להלן
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=סימן הניקוד בעברי|אחר=מונח ב[[פונטיקה]] לציון [[תנועה (פונולוגיה)|תנועה]] מרכזית חצי-גבוהה לא מעוגלת (בסימון [[IPA]]:<span style="color:white;">א</span>[[Ə|{{יפא|[ə]}}]])|ראו=[[שווא (פונטיקה)]]}}
[[תמונה:Dagesh-and-shva.png|150px|שמאל|ממוזער|השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה ב[[דגש קל]]; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה]]
ה'''שווא''' העברי (ב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]]: סימן ה[[ניקוד]] "<span style="font-size:200%">&nbsp;ְ</span>") הוא כינוי כולל למספר תופעות ב[[דקדוק]] המסורתי של השפה ה[[עברית]]: שני סוגי השווא העיקריים הם '''שווא נע''', המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ו'''שווא נח''', המתייחס להיעדר תנועה ([[עיצור]] שאחריו אין תנועה). בנוסף לשווא הנע והנח קיימים גם '''שווא מרחף''', המתייחס למקרה גבולי בין השווא הנע והנח (ראו [[#שווא מרחף|לעיללהלן]]), ו'''שווא געיה''', המייצג תנועה מלאה (ראו [[ניקוד טברני#סימן השווא|ניקוד טברני / סימן השווא]]).
 
הגייתם של סוגי השוואים השונים השתנה לאורך התקופות. בעברית מתקופות שונות שקדמו ל[[עברית מודרנית|עברית המודרנית]] נבדלו סוגי השוואים זה מזה גם [[פונולוגיה|פונולוגית]], אך העובדה שב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]] מסומנות שתי התופעות באותו סימן - שתי נקודות זו מעל זו מתחת לאות - עשויה להעיד על כך שהביצוע ה[[פונטיקה|פונטי]] (כלומר, אופן ה[[הגייה]]) של שתי התופעות היה בתקופה מסוימת דומה או זהה, ובעברית מודרנית התפצלותו ה[[פונמה|פונמית]] של השווא לשני אופני הגייה שונה מהחלוקה המסורתית לשווא נע ושווא נח, באופן שבו גם שווא נח וגם שווא נע נהגים לחלופין כמו סגול או אינם נהגים (ראו טבלה: דוגמאות לאופני הגיית השווא ב[[עברית ישראלית]]).<div style="width:100%; height:1px;"></div>