פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
באותה התקופה גם גרמניה פירסמה דרישה למטוס קרב חדש, מה שהוביל לפיתוח הדגם TFK-90.
 
ב-1979 חתמו חברת [[בריטיש אירוספייס|BAe]] הבריטית וחברת [[מסרשמיט-בולקוב-בלום|MBB]] הגרמנית על הסכם לייצור מטוס קרב אירופאי (European Combat Fighter - ECF). שנה לאחר מכן הצטרפה גם חברת [[דאסו תעופה|דאסו]] הצרפתית למיזם ששמו שונה למטוס הקרב האירופאי המשותף (European Combat Aircraft - ECA). העבודה על פיתוח המטוס, שזכה לשם "יורופייטר", החלה בשנה זו כשכל חברה מציגה דגם משלה. דאסו הצרפתית הציגה את דגם ה-ACX, חברת BAe הבריטית הציגה שני דגמים שיועדו בתחילה לשמש את בריטניה - דגם P.106 הקל והחד מנועי ודגם ה-P.110 הדו מנועי, ואילו חברת MBB הגרמנית הציגה את הדגם TFK-90. ב-[[1981]] בוטל המיזם בשל חילוקי דעות בין החברות השונות. חברת דאסו פרשה ובמקומה הצטרפה לפרויקט חברת [[אריטליהאייראיטליה]] (Aeritalia) האיטלקית. שלוש החברות יצרו חברה משותפת שנקראה [[פנאביה]] (Panavia).
 
ב-[[1982]] הציגה פנאביה את תוכנית ACA{{כ}} (Agile Combat Aircraft) שדמתה לדגם ה-P.110 שהציגה BAe בעבר, אך הפעם הדגם היה בעל צורת [[כנף דלתא|כנף מסוג דלתא]] (צורה משולשת), שני מנועים וכנפוני קנארד. ב-[[1983]] חתמו [[בריטניה]] ,[[גרמניה]], [[צרפת]], [[איטליה]] ו[[ספרד]] על הסכם לייצור מטוס הקרב האירופאי העתידי (Future European Fighter Aircraft - FEFA). המטוס החדש נדרש להיות בעל יכולת המראה ונחיתה קצרה (STOL) וטווח פעילות מעבר לטווח הראייה (BVR). ב-[[1984]] פרשה צרפת מהתוכנית, זאת בשל רצונה ליצור מטוס שיכול לפעול מ[[נושאת מטוסים]] וכן דרישתה למלא תפקיד מוביל בפרויקט. ב-[[1985]] חתמו בריטניה, גרמניה ואיטליה על הסכם חדש ליצור מטוס היורופייטר. השלוש הצהירו בהסכם על פרישתן של צרפת וספרד מהתוכנית. למרות לחץ צרפתי כבד, חזרה ספרד מהחלטתה והצטרפה מחדש לפרויקט בשלב מאוחר יותר של השנה. ה[[צרפת]]ים שפרשו מהתוכנית, החלו בפיתוח מטוס עצמאי - מטוס ה[[ראפאל]] שהתבסס על דגם ה-ACX.
 
ב-[[6 באוגוסט]] [[1986]] טס לראשונה הדגם BAe EAP עליו התבסס דגם אב-הטיפוס של ה[[מטוס]]. באותה שנה הציגו גם הממשלות המעורבות בתוכנית את דרישותיהן. בריטניה וגרמניה ביקשו 250 מטוסים, איטליה ביקשה 165 מטוסים וספרד ביקשה 100 מטוסים. מימון הפרויקט הגיע מחברות BAe (33%),מהחברות [[דיימלר-קרייזלר אירוספייס|DASA]]{{כ}} (33%), אריטליהBAe{{כ}} (33%), אייראיטליה (21%), ו-[[CASA]]{{כ}} (13%).
 
בשנת [[1990]], בחירת [[מכ"ם|מערכת המכ"ם]] הפכה למכשול רציני בתוכנית. בריטניה, איטליה, וספרד תמכו בהכנסת מערכת המכ"ם הבריטית ECR-90, בעוד שגרמניה תמכה בהכנסת מערכת המכ"ם MSD2000 המבוססת על המערכת האמריקנית APG-65 הנכללת ב-[[F/A-18 הורנט]]. בסופו של דבר, בריטניה וגרמניה הגיעו להסכם לפיו מערכת המכ"ם במטוס תהיה ה-ECR-90 (מערכת המורכבת מכ-1,425 רכיבי שידור וקליטה, הדבר מאפשר כמות שימושים בו-זמנית חסרת תקדים, בעיקר לצורכי מעקב).