|
מקהילת הפרושים בירושלים יצאו במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה ראשוני בוני השכונות מחוץ לחומות וכן בוני [[מוצא]] ו[[פתח תקווה]] ועוד מהמושבות הראשונות.
גם היום נחשבים אנשי היישוב הישן בירושלים שאינם נמנים עם החסידים ל"פרושים". בתי כנסיות רבים נקראים עד היום "בית כנסת - פרושים". ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נפתחה קהילה של צאצאי הפרושים הירושלמים ב[[פרושיםקהל (קהילה)פרושים|שם זה]], במטרה לשמר את המסורת ואורח החיים של הפרושים.
== קהילת "פרושים" כיום ==
כיום קיימת [[קהילה|קהילה חרדית]] בשם "קהל פרושים ירושלים" שבה התאחדו חלק מצאצאי עליות הפרושים, ב[[קהילה]] יש חיי קהילה כמו לכל קהילה חסידית, ואירועים ב[[שבת|שבתות]] ו[[חגים]], כמו כן יש בתי כנסת לקהילה בערים החרדיות בסמוך לירושלים, [[ביתר עילית]], [[בית שמש]], ו[[מודיעין עילית]], בקהילה מקפידים על כל מנהגי הפרושים, ומחנכים לעמלות בתורה, תוך הסתפקות במועט ודקדוק הלכה, קיים גם בקהילה ארגון בשם "איחוד בני הישיבות" שבו מתאחדים כל בני הישיבות השייכים לקהילה, במסגרת הארגון נפגשים פעם בשבוע לדעת ולהבין את עקרונות הקהילה, ובמסגרת הארגון יוצאים לשבתות ביחד ולנסיעות למקומות הקדושים, ישנו גם לוח בשם "עמוד ההלכה" שבו לומדים חברי הקהילה כל יום עמוד מספר "[[משנה ברורה]]" ואחת לכמה שבועות יוצא [[עלון]] בשם "עמוד ההלכה" לשנן ולחזור על ההלכות שלמדו בזמן הזה, בכל שנה בפרשת "נח" יוצאים חברי הקהילה לשבת התעלות רוחנית ב[[מירון]] ובמוצאי שבת חוגגים [[חלאקה]] לילדים שמלאו להם שלוש. רבני הקהילה הם, הרב יהושע דוד טורצין, הרב יעקב סירוטה, והרב משה ברוורמן.
==ראו גם==
|
