פרושים (היישוב הישן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פתחתי ערך קהל פרושים
שורה 17:
מקהילת הפרושים בירושלים יצאו במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה ראשוני בוני השכונות מחוץ לחומות וכן בוני [[מוצא]] ו[[פתח תקווה]] ועוד מהמושבות הראשונות.
 
==הפרושים ביישוב החדש==
גם היום נחשבים אנשי היישוב הישן בירושלים שאינם נמנים עם החסידים ל"פרושים". בתי כנסיות רבים נקראים עד היום "בית כנסת - פרושים". ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נפתחה קהילה של צאצאי הפרושים הירושלמים ב[[קהל פרושים|שם זה]], במטרה לשמר את המסורת ואורח החיים של הפרושים.
כמו שאר החרדים ביישוב הישן, חלק גדול מהפרושים התחלנו או הפכו לדתיים לאומיים. חלק אחר התערה בחרדי היישוב החדש והפך ל[[ליטאים|ליטאי]]. גם מבין אלו ששמרו על המסורת הירושלמית, רבים הושפעו מהחסידים הירושלמים. עם זאת, נותרו אלפי משפחות המגדירות את עצמן כ"פרושים". ב[[בתי ורשה]] ישנו בית כנסת מרכזי בשם "היכל יצחק - פרושים". הוא מתנהל כמסורת הפרושים, על פי מנהגי הגר"א.
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נפתחה קהילה של צאצאי הפרושים הירושלמים ב[[קהל פרושים|שם זה]], במטרה לשמר את המסורת ואורח החיים של הפרושים. קהילות נוספות המורכבות בעיקר מפרושים הן [[תורה ויראה]] ו[[אוהל שרה]].
 
==ראו גם==