אמנות יהודית – הבדלי גרסאות

 

# '''הסוג הקדום''' (תחילת [[המאה ה-1|המאה הראשונה]] לספירה עד אמצע [[המאה ה-3|המאה השלישית]] לספירה), ובהם בתי הכנסת שנמצאו באתרים כגון [[הרודיון]], ב[[מצדה]] או [[כפר נחום]]. צורת המבנה הייתה כשל בזיליקה מרובעת. בשונה מן הבזיליקה הרומית הותקנה שורת עמודים לרוחבו של המבנה, הנוספת על שתי שורות העמודים הממוקמות לאורכו של המבנה, האופיניות למבני הבזיליקה. בחלק ממבנים אלו הושמט ה[[אפסיס]] האופיני. העמודים תמכו בקומת גלריה שהיה צמוד לקירות המבנה, מלבד החזית. חזית המבנה כללה שלוש דלתות, כבמבנה הבזיליקה ומעליהן חלונות לתאורה. גג המבנה נשען על [[גמלון]], אשר נחתך על ידי [[קשת (מבנה)|קשת]].{{הערה|1=‏אבי-יונה, מיכאל, "הארכיטקטורה של בתי הכנסת הקדומים בארץ-ישראל ובתפוצות", בתוך: רות, בצלאל ססיל (עורך), '''האמנות היהודית''', הוצאת מסדה, רמת גן, 1974, עמ' 58.‏}} {{ש}} החלל הפנימי עוצב, כנראה, בפשטות. בצמוד לקירות קומת הקרקע נבנו ספסלי אבן לכל אורכו של המבנה ועוצבה רצפת אבן פשוטה. העיטור הפנימי כל [[תבליט]]ים מאבן מקומית, כדוגמת [[בזלת]], ועליהם דמויות, מוטיבים צמחיים ועיטורים גאומטרים שונים. בעיטור העמודים נעדרים עיטורי הקנוקנות וה[[וולוטה|וולטות]] ובמקומם מופיע כותרות [[הסדר הקורינטי|קורינטיות]], בעלות עיטור של צמח ה[[אקנטוס]].

# ו'''הסוג המאוחר''' (מסוף המאה החמישית לספירה ואילך) דומה מאוד לצורת הבזיליקה הביזנטית. בולט גם השימוש בתוכנית לעיטור הרצפה בפסיפסים. תוכנית בסיסית זו הכילה דגמים גאומטרים לצד דימויים שוטנים ובהם [[:קטגוריה:כלי המקדש|כלי המקדש]], ובהם [[שופר]], [[הפרוכת]] ועוד, מוטיבים צמחיים כגון [[לולב]]ים, [[שריגים (אמנות)|שריגים]] לצד חיות כגון [[אריה|אריות]] ו[[ציפור]]ים. הפסיפסים הונחו ביחס אל החלל הארכיטקטוני, כך שהדימויים הקדושים ביותר הונחו קרוב אל אזור ה"היכלית", היא [[ארון הקודש]]. ב[[בית הכנסת בבית אלפא]] נמצאה רצפת פסיפס עשירה המעידה על תוכנית זו. בבית הכנסת ב[[מעון (אתר מקראי)|מעון]] נמצאו שרידי [[מנורת שבעת הקנים]] העשויה מ[[שיש]] לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1.6 - 1.8 מטר.