האיים הקוריליים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←שמות האיים העיקריים: תקלדה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 2:
'''האיים הקוריליים''' ([[רוסית]]: '''Курильские острова''', [[יפנית]]: '''千島列島''' צ'ישימה רטו, בתרגום: ארכיפלג בן אלף האיים) הם שרשרת איים ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] בין חלקו הצפוני של האוקיינוס ל[[ים אוחוצק]]. כיום מוחזקים בידי [[רוסיה]] ומוכלים מנהלית בתוך [[מחוז סחלין]]. השרשרת כוללת 56 איים בגדלים שונים ומשתרעת על פי 1,300 ק"מ מחצי האי [[קמצ'טקה]], השייך לרוסיה עד לאי [[הוקאידו]], השייך ל[[יפן]]. השרשרת נחלקת לחלק צפוני ולחלק דרומי, שעליו [[יפן]] טוענת לריבונות.
בשנת [[1946]], בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], התגוררו באיים
== שמות האיים העיקריים ==
שורה 29:
=== עד מלחמת העולם השנייה ===
לפני הגעת ה[[רוסים]] וה[[יפנים]] לאיים התגוררו בהם [[איינו]]. בשנת [[1644]] הוציא השלטון היפני של [[שוגונות טוקוגאווה]] מפה עליה מופיעים ארבעת האיים הדרומיים. בתחילת [[המאה ה-19]] הגיעו לאיים גם מתיישבים יפנים וגם מתיישבים רוסים. בשנת [[1855]] חתמו יפן ורוסיה על [[חוזה שימודה]], הנוגע למסחר, הפלגה וגבולות.
ב-[[1875]] חתמה יפן על הסכם נוסף עם רוסיה, [[חוזה סנקט פטרבורג (1875)|חוזה סנקט פטרבורג]], ולפיו היא תוותר על זכויותיה באי [[סחלין]] תמורת שליטתה בכל האיים הקוריליים. בשנת [[1905]] הפסידה רוסיה ב[[מלחמת רוסיה-יפן|מלחמה]] ליפן, ולפי [[הסכם פורטסמות']] ויתרה לטובת האחרונה על סחלין הדרומית.
שורה 38:
ב[[אוקטובר]] [[1973]] הגיע ראש ממשלת יפן [[קקואי טנקה]] ל[[מוסקבה]] ונפגש עם מנהיג ברית המועצות [[ברית המועצות]] [[ליאוניד ברז'נייב]], שאישר את קיום הסכסוך, שאמור לבוא לפתרונו; למרות זאת, השלטון הסוביטי עד לתקופתו של [[גורבצ'וב]] התכחש לקיום הסכסוך. ב[[אפריל]] [[1991]] הגיע [[מיכאיל גורבצ'וב]] ל[[טוקיו]] בביקור ראשון של מנהיג ברית המועצות ליפן וחתם על מסמך המאשר שוב, שבין המדינות קיים סכסוך שיש לפותרו. ב[[אוקטובר]] [[1993]] הגיע [[בוריס ילצין]] ל[[יפן]] ואישר שהסכסוך צריך להיפתר לפי הבסיס ההיסטורי, המסמכים הקיימים והצדק.
הפגישות ביו ילצין לנציגים היפניים נמשכו גם בנובמבר [[1997]] ב[[קרסנוירסק]] וגם באפריל [[1998]]. [[ולדימיר פוטין]] דן עם היפנים בנושא במרץ [[2001]] ובינואר [[2003]]. בפגישה האחרונה הציע פוטין ליפנים לקבל את האי שיקוטן והסלעים הסמוכים ולוותר על השאר, אך היפנים סירבו. כתוצאה מהשיחות קיבלו אזרחים יפנים אפשרות לבקר באיים ללא אשרה, ותושבי האיים לשעבר קיבלו היתר לבקר בהם רק על סמך תעודה מזהה. הסיכום הסופי על גורל האיים נשאר פתוח. ב-[[1 בנובמבר]] [[2010]] היה [[דמיטרי מדבדב]] המנהיג הרוסי הראשון שביקר באיים,{{הערה|{{Ynet|רויטרס|מדבדב בא לאיים הקוריליים ועורר את זעם יפן|3977941|1 בנובמבר 2010.||}}}} ובכך עורר את זעם השלטונות ב[[יפן]] שאיימה להשיב את שגרירה מ[[מוסקבה]], אך הדבר נותר בגדר איום. הנשיא הרוסי הכריז אז כי אין פשרות טריטוריאליות וכי כל האיים הקוריליים
==הערות שוליים==
| |||