אמנות יהודית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אמנות הציור היהודית בעת העתיקה: הגהה |
|||
שורה 56:
ממצאים המעידים על ההתפתחות של אמנות הציור ניתן למצוא החל מן [[המאה ה-3]] לספירה. העדות המרכזית לסגנון ציור זה נמצא בשרידי [[בית הכנסת בדורה אירופוס]]. ציורים אלו החליפו שכבת ציור קודמת, שצויירה כחמישים שנה קודם לכן. בעוד הציורים הקודמים היו בעלי ממד [[אלגוריה|אלגורי]], הרי שהציורים המאוחרים יותר הורחב העיטור על כל קירות בית הכנסת וצויירו בו תמונות נראטיביות ומחזורי ציור שנושאן לקוח מן ה[[תורה]], כדוגמת תאורים מחיי [[משה]], [[אליהו הנביא]] או [[דוד המלך]]. סגנון תיאור הדמויות נעשה ברוח התאור הרומי. על אף הנפחיות המסוימת של הדמויות חסרה בתיאורים התייחסות לרקע ולחלל וייתכן כי הדבר נובע מהשפעה של סגנון הציור של כתבי היד. {{הערה|1=ראו: וישניצר, רחל, "אמנות הציור היהודית בתקופת התלמוד", בתוך: רות, בצלאל ססיל (עורך), '''האמנות היהודית''', הוצאת מסדה, רמת גן, 1974, עמ' 69-70.}} הסבר נוסף לאופן תיאור זה יכול להיות ההשפעה של ה[[אמנות ביזנטית|אמנות הביזנטית]]. הציורים מסודרים על פי רצועות אורך ([[רגיסטר (אמנות)|רגיסטרים]]) והם מופרדים זה מזה על ידי מסגרות מעוטרות.
עדויות נוספות על אמנות הציור היהודי מן [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]] ניתן למצוא משורה של רצפות פסיפס שנמצאו במקומות שונים ברחבי ארץ ישראל. פסיפסים אלו מכילים דמיון רב אל האמנות הנוצרית והפגאנית של אותה תקופה. ייתכן כי הדבר נובע מקיומם של דגמים אופנתיים לתקופה, ומהעסקה של אמנים שאינם דווקא יהודים במלאכות אלו. הפסיפסים הכילו, לצד מוטיבים כגון "[[גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים|גלגל המזלות]]", גם תיאור של כלי המקדש, המשובצים לתבנית של "חזית אדריכלית", תבנית המשותפת גם לאמנות הנוצרית והפגאנית ומסמלת קדושה. בנוסף מופיעים תיאורים מן התורה כגון [[עקדת יצחק]]. בבית הכנסת ב[[בית שאן]], לדוגמה, נמצאה פסיפס המעוטר בחזית אדריכלית ובראשה [[גמלון]], אשר בתוכה מופיע דימוי של ארון קודש. בכל אחד מצדי המבנה מתוארת [[המנורה|מנורה]] בעלת שבעה קנים וסביבה [[שופר]]ות
קוחנל, במחקרה אודות ייצוג העיר [[ירושלים]] באמנות הביזנטית, מוצאת בדגמי הפסיפסים, ובייחוד בדגם הפסיפס מ[[בית הכנסת בבית אלפא]], את הקשר ההדוק לתיאור העיר [[ירושלים]], כסממן של קדושה. הצירוף בין עקדת יצחק, אשר נערכה במקום בו הוקם המקדש, [[בית המקדש]] וארון המקדש כ"חזית אדריכלית" וייצוג כליו, לבין גלגל המזלות מעידה לדעתה על ממדים [[אסכטולוגיה|אסכטולוגים]] או קוסמיים בתיאור ירושלים.{{הערה|1=Kuhnel Bianca, '''From the Earthly to the Hevenly Jerusalem''', Harder, 1987, p. 110}}.
| |||