הסמינר הרוחני של טביליסי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''הסמינר הרוחני של טביליסי''' (בגאורגית: '''თბილისის სასულიერო სემი..." |
|||
שורה 9:
הלימודים בסמינר הרוחני נמשכו שש שנים, עד תעודת הגמר; במהלך כל השנים הללו, בסמינר לימדו שפות [[אירופה|אירופאיות]] ([[גרמנית]] ו[[צרפתית]]), שפות קלאסיות ([[לטינית]] ו[[יוונית]]), ו[[פדגוגיה]]. בוגרי הסמינר יכלו לשמש כמורים בבתי ספר ציבוריים או כנסייתיים בכפרים; הם גם יכלו להמשיך את לימודיהם באקדמיה תאולוגית (שהכשירה כמרים) או לאוניברסיטה.
בסמינר הרוחני של טביליסי הונהגה משמעת כמו-צבאית, שנאכפה באמצעות עונשים משפילים, פולשנות לפרטיותם של התלמידים והלשנות הדדיות מצדם; המוסד הגביל מאוד את נגישותם של התלמידים לספרות לא-לימודית. שפת הלימוד היחידה בסמינר הייתה [[רוסית]], ועם העמקת מדיניות הרוסיפיקציה, על התלמידים אף נאסר לדבר ב[[גאורגית]] במוסד; בשנת [[1886]] נרצח הרקטור של הסמינר, פאבל צ'ודצקי, שכינה את השפה הגאורגית "שפת כלבים" - הוא נדקר בחרב על ידי התלמיד י' לַר'יאשווילי.
חלק מתלמידי הסמינר הגיבו על צעדי הדיכוי של ההנהלה והמורים בהתארגנות חשאית - הם הקימו "עיתון", שאותו הם כתבו במו ידיהם, וחיברו גם כרוזים חתרניים; כתבי היד הללו הופצו על ידם בסמינר הרוחני ובקרב צעירי [[טביליסי]], מה שהפך את המוסד החינוכי לאחד ממוקדי המאבק של הפעילות המחתרתית נגד המשטר ה[[צאר]]י.
בדצמבר של שנת [[1893]], תלמידי הסמינר הרוחני התארגנו להפגנה גדולה בהובלתם של לאדוֹ קֵצחוֹבֵלי, אלֵכסַנדרֵה צוּלוּקידזֵה ומיחַה צחַקאיַה (מהפכנים לעתיד); הם דרשו לבטל את משטר המשמעת של בית הספר, ללמד את השפה ה[[גאורגית]], להקים קתדרה לשפה ולספרות גאורגית, לאפשר גישה חופשית לספרות לא-לימודית ולפטר מורים, שהתעקשו על רוסיפיקציה של התלמידים ונהגו בעריצות.
המשטרה פיזרה את ההפגנה של תלמידי הסמינר הרוחני, 67 מהם הורחקו מהלימודים והמוסד נסגר זמנית; גם אחרי פתיחתו מחדש, הפעילות החתרנית של התלמידים העלתה לא אחת את השאלה, להעביר את הסמינר לדרום [[רוסיה]] - ל[[סטברופול]] או אֵקֶַטֵרינוֹדַר ([[קרסנודר]] של היום). עד סגירתו הסופית בשנת [[1917]], המוסד בכל זאת נשאר ב[[טביליסי]].
התלמיד המפורסם ביותר של הסמינר הרוחני של טביליסי היה יוסף ג'וּרַ'שווילי ([[סטלין]]); הוא התקבל למוסד בשנת [[1894]] והושפע מאוד מדכאנותו. במהלך הלימודים, סטלין התקרב לתלמידים בעלי נטיות [[מרקסיזם|מרקסיסטיות]] וגם לקבוצות של פועלי [[טביליסי]], שהחלו להתארגן באותה תקופה למאבק על זכויותיהם; בשנת [[1898]], בעודו תלמיד, הוא הצטרף ל"קבוצה השלישית" - הארגון המרקסיסטי הראשון ב[[גאורגיה]]. בשנת [[1899]], בשנת הלימודים האחרונה שלו בסמינר הרוחני של טביליסי, סטלין הורחק מהלימודים עקב "אי-הופעה לבחינות מסיבה לא ידועה".
| |||