פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 39 בתים ,  לפני 5 שנים
 
====דרכו להנהגת גטו וילנה====
כאשר ליטא הפכה ל[[רפובליקה]] [[ברית המועצות|סובייטית]] ביולי [[1940]], פוטר גנס מתפקידו ב"לייטוקיס". הוא היה [[ציונות|ציוני]] [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים|רוויזיוניסט]], ולכן פחדחשש להיעצר. בשל כך, עבר ל[[וילנה]], שבה לא היה ידוע ובה גם התגוררו אמו ואחיו שלמה. הוא התמנה למנהל חשבונות במחלקת הבריאות העירונית בווילנה, משרה אותה השיג בעזרת חבר ליטאי. כשה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] כבשו את וילנה ב-[[26 ביוני]] [[1941]], מינה אותו חבר ליטאי למנהל [[בית חולים|בית החולים]] היהודי. כחודש מאוחר יותר הוקם בעיר [[יודנראט]], שהונהג בידי שאול טרוצקי, שחוסל כעבור חודש נוסף על ידי ה[[נאצים]].
 
[[קובץ:Jewish police.jpg|שמאל|ממוזער|125px|סמל המשטרה היהודית]]
בספטמבר [[1941]] פוצלה הקהילה היהודית בווילנה וסביבותיה לשני [[גטו|גטאות]] - גטו 1 וגטו 2. לאחר העברת יהודי וילנה והסביבה לגטאות אלו, הם מוינו לפי כושר העבודה שלהם: גטו 1 יועד לאלו שיכלו לעבוד והיו להם אישורי עבודה, וגטו 2 יועד לכל השאר. כך, היתומים, הזקנים והחולים הועברו לגטו 2, בעוד שבעלי רישיונות העבודה ומשפחותיהם הועברו לגטו 1. ב-[[7 בספטמבר]] הוקם יודנראט שני לגטו בראשות אנטול פריד. פריד עבד גם הוא בבית החולים היהודי, ולפיכך הכיר את גנס. בשל היכרותו איתו, הוא החליטוהחליט למנותו למפקד [[המשטרה היהודית]] בגטו. ה[[משורר]] [[אברהם סוצקבר]] תיאר את הקמת המשטרה היהודית כך:
{{ציטוט|תוכן=גנס הקים משטרה מקומית... הוא בחר אנשים מתאימים, ענד לשרווליהם סרטים כחולים עם מגיני דוד לבנים ומהיום והלאה היו נאלצים לשמוע בקולם, למלא את פקודותיהם...|מקור=|מרכאות=כן}}
 
בספטמבר [[1941]] החלו הגרמנים בביצוע [[אקציה|אקציות]] בגטו וילנה שנמשכו עד דצמבר באותה שנה, שבמהלכןובמהלכן נשלחו רבבות היהודים ל[[פונאר]] שבפאתי וילנה, ושם נרצחו. המשטרה היהודית התבקשה לסייע בהוצאה לפועל של האקציות, וכחלק מתפקידו ניסה גנס לסייע בהצלת יהודים רבים ככל הניתן.
 
במקביל, גנס והמשטרה היהודית החלו ליטול לעצמם תפקידים אשר היו בסמכותו של היודנראט, בהנהגת פריד. עם זאת, אופיו של היחס בין המשטרה היהודית ליודנראט בגטו לא נשא סממנים של מאבק בין מנהיגיהם. ואולם, עם סיום האקציות בדצמבר [[1941]], ניתן היה להבחין במאבק שהתגלע בין פריד לגנס. גנס הראה עליונות בולטת על פריד: גנס נטל מפריד סמכויות, וצבר במהירות השפעה וכוח בדרגים העליונים של מוסדות הגטו. שלטונו וסמכויותיו של גנס הפכו אפוא במהירות למוכרים בקרב תושבי הגטו. פריד עצמו הודה בשיחה פרטית בתחילת [[1942]] כי "גנס הוא השליט בגטו, ויש לו קשרים טובים עם הממשל ועם משטרת הביטחון". לבסוף, פירקו הגרמנים את היודנראט ביולי [[1942]] ומינו את גנס ליו"ר הנהלת הגטו ולנציג תושביו (Ghettovorsteher). כך קיבל את הסמכות הרשמית לתפקיד שממילא ביצע בפועל במשך מספר חודשים.