נייטרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סדר הגיוני יותר למשפטים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
'''נֵייטְרוֹן''' ('''Neutron'''; מ[[לטינית]]: "שאינו נוטה לשום צד") הוא [[נוקליאון]] חסר [[מטען חשמלי]], בעל [[מסה]] שוות ערך ל-939.6 [[אלקטרון וולט|MeV]] (מעט יותר משל ה[[פרוטון]] - 938.3 MeV).
הגרעין של רוב ה[[אטום|אטומים]] (למעט ה[[איזוטופ]] הנפוץ של [[מימן]], המורכב מפרוטון אחד בלבד) מורכב מפרוטונים ונייטרונים. חלקיקים בתוך הגרעין מהדהדים בין נייטרונים ופרוטונים, המותמרים מאחד לשני על ידי פליטה וקליטה של [[פאיון|פאיונים]].
מחוץ לגרעין, הנייטרון [[יציבות האטום|בלתי יציב]] ובעל תקופת [[מחצית חיים]] של 15 [[דקה|דקות]] בלבד. סוג ההתפרקות שלו מכונה "התפרקות בטא". כשהניוטרון מתפרק, הוא מתפרק על ידי פליטת [[אלקטרון]] ואנטי-נייטרינו, הוא נהפך לפרוטון. התפרקות בטא מתרחשת בכמה סוגים של גרעיני אטומים.
הנייטרון מורכב משלושה [[קווארק]]ים, שני קווארקי D וקווארק אחד U. ב[[קרינת בטא|התפרקות בטא]], אחד הקווארקים מסוג D שבנייטרון — שמסתו גדולה ממסת קווארק U — מאבד מסה, וכך נהפך לקווארק U. המסה הנותרת הולכת ל[[בוזון]], המתפרק מידית ל[[אלקטרון]] ול[[אנטי-נייטרינו]] אלקטרוני. אטומים בעלי מספר זהה של פרוטונים ומספר שונה של נייטרונים נקראים [[איזוטופ]]ים של אותו יסוד כימי. ▼
▲הנייטרון מורכב משלושה [[קווארק]]ים, שני קווארקי D וקווארק אחד U. ב[[קרינת בטא|התפרקות בטא]], אחד הקווארקים מסוג D שבנייטרון — שמסתו גדולה ממסת קווארק U — מאבד מסה, וכך נהפך לקווארק U. המסה הנותרת הולכת ל[[בוזון]], המתפרק מידית ל[[אלקטרון]] ול[[אנטי-נייטרינו]] אלקטרוני.
נייטרון מסווג כ[[באריון]] ומורכב משני [[קווארק]]י [[קווארק למטה|Down]] ואחד [[קווארק למעלה|Up]]. המאפיין המבדיל את הנייטרונים מרוב הנוקליאונים, היא העובדה שהם חסרי [[מטען חשמלי]]. תכונה זו שלהם עכבה את גילויים, כי היא גורמת לעוצמת חדירה ניכרת ומונעת כמעט אפשרות לצפות בהם ישירות. כמו כן תכונה זו גורמת להם להיות רכיב חשוב ביותר בתהליכים של שינוי הגרעין.▼
▲
למרות שגם האטום במצבו הרגיל נטול [[מטען חשמלי]], הוא גדול פי 10,000 מהנייטרון ומורכב ממערכת מסובכת של אלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי המפוזרים במסלולים נרחבים סביב גרעין בעל מטען חשמלי חיובי. חלקיקים בעלי מטען חשמלי, כגון פרוטונים, אלקטרונים ו[[קרינת אלפא|חלקיקי אלפא]] (גרעין [[הליום]]), וכן [[קרינה אלקטרומגנטית]] (כגון [[קרינת גמא]]) מאבדים [[אנרגיה]] במעבר דרך חומר. הם מפעילים כוחות חשמליים המייננים את אטומי החומר דרכו הם עוברים. האנרגיה הנלקחת לצורך יינון שווה לאנרגיה שאבדה לחלקיקים הטעונים במעבר החומר, דבר הגורם להאטה, או על ידי קרינת גמא הנספגת. הנייטרון לעומת זאת אינו מושפע על ידי כוחות אלו. הוא מושפע רק מ[[הכוח הגרעיני החזק]] בעל הטווח הקצר מאד, המשחק תפקיד רק כשהנייטרון מתקרב מאוד לגרעין האטום. לפיכך, נייטרון חופשי נע בדרכו ללא הפרעה עד שהוא מתנגש ישירות עם גרעין האטום. מכיוון שהנפח שתופש גרעין האטום הוא קטן מאד, התנגשויות אלו קורות לעתים נדירות והנייטרון עובר מרחק רב לפני ההתנגשות.
| |||