ביטחון מידע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהונת חלקית
מ ←‏מניעת מידע: קישורים פנימיים, תיקון קישור
שורה 10:
מניעת מידע מהיריב תמנע ממנו הערכה נכונה של מצבנו, ומתן תגובה בהתאם.
 
מניעת מידע נעשית על ידי משמעת עצמית של החברים בארגון, קביעת [[מידע מסווג|סיווג ביטחוני]] למסמכים, לשיחות, לאמצעים ולמתקנים. השמדת מידע מסווג על ידי [[גריסה (נייר)|גריסת מסמכים]], [[הצפנה]] של [[רשת תקשורת|רשתות תקשורת]], ומניעת גישה של חברי הארגון למקומות בהם מידע עשוי לזלוג, על פי עקרון המידור - אדם נחשף רק למידע אותו הוא חייב לצורך עבודתו, אך לא מעבר לכך (ללא קשר לרמת סיווגו הביטחוני בארגון). כך יכול להווצר מצב שבו רק ראש הארגון יודע על כלל פעולות הארגון, ולעתים גם הוא ממודר לכלל המידע.
 
=== משמעת עצמית ===
שורה 22:
השמדה של מידע מסווג נחלקת לשני מישורים, מידע מודפס כגון מסמכים כתובים או קלסרי מידע, ומידע מגנטי כגון זה על [[דיסק קשיח|דיסקים קשיחים]], דיסקים צרובים, או קלטות גיבוי ו[[דיסקט]]ים.
 
השמדה של מסמכים כתובים מתבצעת בדרך כלל באמצעות [[מגרסתגריסה (נייר)|גריסתם]]. המגרסות הזולות יותר חותכות את הדפים במאונך בלבד, דבר המקל מאוד על חיבור הדפים מחדש. מגרסות מסוג יקר יותר חותכות את הדפים בשני הכיוונים לשבבים קטנים מאד, אך גם אלה ניתנים לשחזור על ידי אנשים מנוסים בטכניקות כמו התאמת החתכים על הנייר תחת מיקרוסקופ. קיימות חברות המבצעות שחזור דפים גרוסים במחיר לפי מטר. כאשר נדרשת אבטחת מידע ברמה גבוהה, נעשה צעד להשמדה של הניירת גם אחרי שנגרסה - למשל שריפתה או הלבנתה.
 
השמדה של מידע מגנטי חשובה לא פחות - דיסקטים או דיסקים הנזרקים לזבל יכולים להוות מקור רב למידע עבור יריבים. לפיכך קיימת גם גריסה של מדיה מגנטית לפני זריקתה. דיסקטים או דיסקים קשיחים שלא רוצים לגרוס עוברים פרמוט נוסף ולפעמים אף מחיקה מגנטית לאחר מכן כדי לא להשאיר זכר למידע שהיה עליהם במקור.