תוכנית שליפן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ Removing Link GA template (handled by wikidata)
מ קישורים פנימיים
שורה 4:
 
==רקע==
בין השנים 1871-[[1870]]-[[1871]] נערכה [[מלחמת צרפת-פרוסיה]] שהסתיימה בניצחון [[פרוסיה]]. כתוצאה, הושלם למעשה [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד פרוסיה והנסיכויות]] ונוצרה [[הרייך השני|האימפריה הגרמנית]].
 
הצרפתים מנגד, הובסו באופן מפתיע, ואיבדו את חבלי הארץ של [[אלזס ולורן]] שעברו לידי הגרמנים.
שורה 10:
כתוצאה מן התבוסה המרה שחוו הצרפתים, החלו במטכ"ל הצרפתי להגות ולתכנן תוכניות שונות למלחמה נוספת עם גרמניה. עם תוכניות אלו ניתן למנות את תוכניות 14, 15 ו-17 של המטכ"ל הצרפתי.
 
כל תוכניות המטכ"ל הצרפתי יצאו מנקודת הנחה שפלישה גרמנית, אם תבוא, לא תעבור דרך שטח [[בלגיה]], מחשש לפגיעה בנייטרליות של [[ארצות השפלה]]. כתוצאה מהנחת יסוד זו, החלו הצרפתים לתכנן ולבנות קו מצודות וביצורים חזק לאורך הגבול הצפון-מזרחי עם גרמניה. הם הניחו, שהגרמנים יספגו אבידות כבדות אם ינסו לתקוף את קו הביצורים הצרפתי, ובכך יפתחו את הדרך להתקפת נגד צרפתית צפונה לשטח גרמניה.
 
הגרמנים מן העבר השני, עסקו גם הם בהכנת תוכניות משלהם.
 
בתחילה, חשבו הגרמנים כי צרפת היא אויבתם הפוטנציאלית היחידה. אולם, בשנת [[1888]] עבר השלטון הגרמני, מידיו של ה[[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] [[ביסמרק]] לידיו של הקייזר החדש [[וילהלם השני]]. וילהלם פתח במשא ומתן לכריתת ברית דיפלומטית עם בריטניה. אך למרות מספר רב של ניסיונות חוזרים להשגת הסכמה, נכשל המשא ומתן.
על- פי [[הסכם לונדון (1867)|הסכמי לונדון]] (הראשון והשני), היו מחויבות המעצמות האירופאיות כולן לשמור על ריבונותה ונייטרליותה של בלגיה. דבר זה גרר את הגרמנים להניח כי במקרה של פלישה גרמנית לבלגיה, ייתכן שהבריטים יעמדו במילתם, ואכן יסייעו לבלגיה על ידי כניסה למלחמה. לכן, נכללה בריטניה תמיד ברשימת האויבים הפוטנציאליים בתוכניות המטכ"ל הגרמני.
 
עם זאת, עם הזמן, ניתק וילהלם גם את קשריו עם רוסיה. עובדה זו גרמה למטכ"ל הגרמני להחל לתכנן תוכנית שתתחשב גם ברוסיה כאויב אפשרי מן המזרח.
שורה 24:
לפי התוכנית נועד הצבא הגרמני להתמקד, בשלב הראשון של המלחמה, בהשגת ניצחון מהיר במערב במערכה נגד הצבא הצרפתי ובהכנעת צרפת, בטרם [[צבא האימפריה הרוסית]] יספיק להיערך למלחמה ולתקוף את [[פרוסיה המזרחית]]. לאחר כניעת צרפת יוכל הצבא הגרמני להפנות את כוחותיו מזרחה, ולהכניע את רוסיה. בדרך זו תוכל גרמניה להימנע מהסתבכות בלחימה בשתי חזיתות במקביל. התוכנית צפתה שתוך 39 ימים, [[פריז]] תיפול לידי הגרמנים. בבסיסה עמדה ההנחה, שגרמניה יכולה לפלוש לצרפת במהירות בטרם יושלם גיוס כוחות המילואים הצרפתים, להכריע את הצבא הצרפתי, ואז להעביר את כוחותיה לחזית המזרחית. התוכנית התבססה על הפערים ביכולת הגיוס וניוד הכוחות של שלוש המעצמות (גרמניה, צרפת ורוסיה) - כאשר רוסיה נחשבה לאיטית מבין השלוש (בשל גודלה הגאוגרפי והפיגור של רשת הרכבות שלה).
 
שליפן הציע לנצל את יתרונות הצבא הגרמני במהירות גיוס כוחות המילואים ובניודם באמצעות רכבות, כדי להסתער על צפון-מערב צרפת דרך [[ארצות השפלה]], תוך התעלמות מהנייטרליות של [[לוקסמבורג]] ו[[בלגיה]], לאגף את הכוחות העיקריים של הצבא הצרפתי ולתקוף אותם מעורפם. הכוחות באגף הגרמני השמאלי (המזרחי), שהיו חלשים יחסית, נועדו לסגת במטרה למשוך את הכוח הצרפתי העיקרי להתקדם לתוך [[אלזס-לורן]], בעוד הכוח הגרמני העיקרי, שרוכז באגף הימני (המערבי), נועד לכתר אותו מעורפו, ולכבוש את [[פריז]]. שליפן שאף להשיג הכרעה מהירה במערכה נגד צרפת, באמצעות איגוף כפול של הצבא הצרפתי והשמדתו מעורפו. חזרה על [[קרב קאנה]] בקנה מידה ענק{{הערה|1=Rosinski, Herbert, ''The German Army'', London, Hogarth, 1939}}. הוא לא ייחס חשיבות לכיבוש שטחים או מרכזי תעשייה, אלא קרא להתמקד בהשגת הכרעה מהירה של הצבא הצרפתי. לאחר כיבוש צרפת, הציע פון שליפן להעביר את המאמצים הגרמנים לחזית המזרחית.
 
מן ההתחלה, ייחס שליפן חשיבות גדולה לתנועת האיגוף הרחבה מצפון, אשר תוביל לכיתור פריס מן המערב. עם הזמן החל שליפן לייחס חשיבות גוברת והולכת למאמץ האיגוף והקצה יותר ויותר חיילים לארמייה הראשונה - זו שאמורה הייתה להיות המערבית ביותר, או הימנית ביותר מנקודת ראות גרמנית. על כך מצוטט שליפן כאומר על ערש דווי - "חזקו את הכנף הימנית" ("Macht mir den rechten Flügel stark!").