נתן יהודה ברכר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
נתן יהודה ברכר, בן אסתר, נולד באמצע שנות ה-60 של המאה ה-19 בעיר וְלוֹצְלָבֶק (Włocławek) שעל גדת נהר הוויסלה. ברכר נמנה על הגרעין המייסד של התנועה הציונית בוולוצלבק ועסק בפעילות ציונית, לרבות מכירת שקלים לגאולת אדמות הארץ. הוא היה בעליה של חנות לממכר כלי מתכת וברזל בעיר,{{הערה|דב שחרי, "אלכסנדרוב דקוי' ודובז'ין על גדול הויסלה", ולוצלבק והסביבה: ספר זכרון, תל-אביב: ארגון יוצאי ולוצלבק והסביבה בישראל ובארצות הברית, תשכ"ז, עמ' 818; יהודה גרינבוים, "ההסתדרות הציונית", ולוצלבק והסביבה: ספר זכרון, תל-אביב: ארגון יוצאי ולוצלבק והסביבה בישראל ובארצות הברית, תשכ"ז, עמ' 176 (176–191).}} והתחתן עם שרה, בת הרב בן-ציון שפירא (ילידת 1867, לודז'). בני הזוג הקימו את ביתם המשפחתי בוולוצלבק, שם נולדו ששת ילדיהם הראשונים – ישראל (1895), חנה (1896), אברהם (1897), מאיר (1899), עזריה (1903) והדסה (1906). בניהם ובנותיהם חונכו ברוח מורשת הבית היהודי המודרני – הדלקת נֵרות וקידוש בקבלת השבת, חגיגת מועדי ישראל והנחלת השפה העברית על בוריָה. ביתם היה פתוח לרוחות תנועת ההשׂכלה הלאומית ותרבות הנאוֹרוּת החופשית.
נתן ברכר היה מהפעילים המרכזיים בתנועת '[[חיבת ציון]]' בוולוצלבק וסביבתה, ולימים השתתף בפעילות ה[[קונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] הראשונים בהנהגת [[בנימין זאב הרצל]]. בשלב מסוים הועתקה פעילוּתו מהעשייה במסגרת העירונית לדרג הלאומי בחוגו של [[מנחם אוסישקין]]. בתחילת ה[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]] החליטו שרה ונתן ברכר להגשים את חזונם הציוני ולעלות ארצה. הבן הבכור, ישראל בן ה-11, נשלח ארצה כ'חיל חלוץ' משפחתי, כמקובל בשנים ההן, והחל ללמוד בשנת [[1906]] במחזור השני ב[[גימנסיה הרצליה|גימנסיה 'הרצליה]]'. ככל ילדי החוץ שהגיעו ללא הוריהם התגורר בפנימייה ליָד הגימנסיה.{{הערה|ד"ר ברוך בן-יהודה, סיפורה של גימנסיה הרצליה, תל-אביב: הוצאת גימנסיה הרצליה, תש"ל (1970), עמ' 512, 641 706.}}
[[קובץ:Letter by Nathan Bercher.jpg|ממוזער|מכתב שכתב נתן יהודה ברכר]]
בשנת [[1908]] עלתה משפחת ברכר ארצה והתגוררה בשכונת [[נווה שלום (שכונה)|נווה-שלום]], שקדמה לתל-אביב. ברכר חזר לפרנס את משפחתו בעבודה ציונית באוקראינה.
| |||