צבעים במקרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
[[קובץ:Fertile Crescent map He.png|שמאל|ממוזער|250px|אזור הסהר הפורה]]
[[ תמונה:Cuneiform tablet BM62788.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתכונים להכנת צבעים ב[[כתב יתדות]] על לוח חרס מ[[סיפר (עיר)|סיפר]], נוצר לפי המשוער במאות [[המאה ה-6 לפנה"ס|ה-6]] עד[[המאה ה-5 לפנה"ס|ה-5 לפנה"ס]]{{הערה|1=[http://www.britishmuseum.org/research/search_the_collection_database/search_object_details.aspx?objectid=327282&partid=1 פריט מתערוכה], באתר britishmuseum.}}]]
'''צבעים במקרא''' הם ה[[צבע]]ים המוזכרים ב[[תנ"ך]]. רוב האיזכורים לצבעים במקרא הם לחומרי [[צבע]] - והם היו [[צבען|צִבענים]] ([[פגמנט]]ים) [[טבע]]יים, או צבעים מלאכותיים מעשה ידי [[אמן (אמנות)|אמנים]]. לעומת זאת, רק קבוצה קטנה של איזכורים במקרא לצבעים, היו איזכורים שלהם כ[[תואר השם]] - דהיינו, כמילה המתארת שם עצם{{הערה|[https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/yellow.php הצהוב הצהוב הזה, יעקב עציון, אתר השפה העברית]}}. לדוגמה, את האימרה "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי", אין הפרשנים מפרשים' כמתארת את צבע העיניים, אלא כנוקבת בשמו של חומר הצבע, שנמרח, במהלך מלאכת האיפור, סביב העיניים.
[[צבע (חומר)|חומרי צבע]] הופקו מעפר צבעוני, [[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]], וחלקם עובדו בעבודת יד או במכונה, עד להפיכתם ל[[פיגמנטי צביעה|צבענים]] ([[אנגלית]]: dye) כנדרש. הם יועדו למגוון צרכים של האדם: לייצור [[תמרוקים]] ואבקות איפור, כגון הכחל והשרק{{הערה|האיפור: שְרק או סרק, מוזכר ב[[מסכת שבת]] דף צ"ה ע"א, שנינו בברייתא, "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת. ופירש [[רש"י]], סרק הוא צבע אדום.}}, וכן לצביעת אריגים, כלים וקירות, ולציור אמנותי. טכניקות הצביעה השונות בחומרים ובכלים שונים, חדרו לחיי התרבות והחברה באזור [[הסהר הפורה]], ובכלל זאת ב[[ארץ ישראל]] ב{{ה|תקופה הישראלית}}.
| |||