הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמה בדיני הנזיקין"

עריכת הפתיח והפרק בדבר המשפ הבריטי
(הוספת תבנית "בעבודה")
(עריכת הפתיח והפרק בדבר המשפ הבריטי)
{{תבנית:בעבודה}}
{{דיני נזיקין}}
'''מאבקים מלחמתיים''' גורמים לנזקים הן בשדה הלאומי והן בשדה הפרטי. [[דיניעם נזיקין|דיניזאת, הנזיקין]]קיים מסדיריםכלל אתלפיו האחריותהמדינה אינה אחראית לנזקים שנגרמו ליחידיםבשל אופעולה לתאגידים עקב [[מלחמה]]מלחמתית. סעיףמדובר 2בחריג ל[http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/306_002.docלעיקרון חוקלפיו הנזיקיםהמדינה האזרחיים] קובע כי [[ישראל|מדינת ישראל]] תשאנושאת באחריות נזיקית, ככל [[תאגיד|גוף מאוגד]]. אחד החריגים לכללכלל זה מצוי בסעיף 5 לחוק הקובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית". מאז חקיקת הסעיף בתי המשפט התמודדו עםמעורר שאלות פרשנותפרשניות רבות, שאחתבעיקר החשובותלגבי בהן היא שאלת פירושוהיותה של המונחפעולה "פעולה מלחמתית", כדי לקבוע האם חלה על המדינה אחריות נזיקית.
 
==היסטוריה==
בשנת 1947 נכנסה לתוקפה בארץ [[פקודת הנזיקין]] ששאבה דוקטרינות מן [[המשפט המקובל]] האנגלי.
בשנת 1947 נכנסה לתוקפה בארץ [[פקודת הנזיקין]] ששאבה דוקטרינות מן [[המשפט המקובל]] האנגלי. בין היתר הפקודה אימצה גם את הדוקטרינה המסירה כל אחריות אזרחית מהמדינה, דוקטרינה המכונה "The king can do no wrong". הפירוש הרלוונטי לביטוי בעת כניסתה לתוקף של הפקודה היה שהמלך (המדינה) אינו מסוגל לבצע מעשה עוולה שניתן לתבוע לפי דיני הנזיקין. פרשנות זו שונה מן המשמעות המקורית של הביטוי, לפיה המלך אינו רשאי לבצע עוולה ([[עקרון החוקיות|סמכותו]] מוגבלת רק לפעולות חוקיות), אך אם ביצע עוולה - יחוב בפיצויים. הפרשנות הפוטרת את המדינה מחבות נזיקית אומצה בכל הארצות שבהן הוחלו עקרונות המשפט המקובל.
 
כל שיטות המשפט מכילות דוקטרינה נזיקית לפיה המדינה אחראית לנזקים שגרמה. עם זאת, בחלק משיטות המשפט המדינה נהנית מפטור מאחריות, כאשר הנזק נגרם בשל פעולה מלחמתית.
 
במסגרת [[המשפט המקובל]] האנגלי קיימת דוקטרינה המכונה "The king can do no wrong". הפירוש המסורתי לביטוי היה שהמלך אינו רשאי לבצע עוולה (כיוון ש[[עקרון החוקיות|סמכותו]] מוגבלת רק לפעולות חוקיות), אך אם ביצע עוולה - יחוב בפיצויים. לאורך השנים התפתחה הדקטרינה לכדי הגנה, שפטרה את המלך (ובהמשך את הממלכה והמדינה הבריטית) מאחריות למעשי עוולה, שכן הוא אינו מסוגל לבצע מעשה עוולה שניתן לתבוע לפי דיני הנזיקין.
 
בשנת 1947 נחקק באנגליה ה-Crown Proceedings Act{{כ}}{{הערה|1=Crown Proceedings Act, 10 & 11 Geo 6, c. 44}} שקבע עקרון כללי לפיו גם המדינה יכולה להיות חייבת בנזיקין בכפוף לסייגים מסוימים. העיקרי שבהם הוא שהמדינה תפצה רק במקרים שבהם [[רשלנות|התרשלה]]. קרי, גם בעוולות שמגדירות [[אחריות מוגברת]] או [[אחריות מוחלטת]] בתביעה נגד המדינה נדרוש קיומה של [[רשלנות]]. חוק דומה נחקק בארצות הברית שנה לפני שנחקק באנגליה - Federal tort claims act.<br />
 
==המצב המשפטי בישראל==
[[דיני נזיקין|דיני הנזיקין]] מסדירים את האחריות לנזקים שנגרמו ליחידים או לתאגידים עקב[[מלחמה]]. סעיף 2 ל[http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/306_002.doc חוק הנזיקים האזרחיים]קובע כי[[ישראל|מדינת ישראל]]<nowiki/>תשא באחריות נזיקית ככל[[תאגיד|גוף מאוגד]]. אחד החריגים לכלל זה מצוי בסעיף 5 לחוק הקובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית". מאז חקיקת הסעיף בתי המשפט התמודדו עם שאלות פרשנות רבות, שאחת החשובות בהן היא שאלת פירושו של המונח "פעולה מלחמתית", כדי לקבוע האם חלה על המדינה אחריות נזיקית.
===המסגרת החקיקתית===
אחריות המדינה בגין פעולות מלחמה נדונה בחוק הנזיקים האזרחיים, שכולל 11 סעיפים. הסעיף הראשון מגדיר מושגים. סעיף 2 קובע את הכלל לפיו המדינה אחראית בנזיקין ככל גוף מאוגד. הסעיפים שלאחריו מגדירים חריגים לכלל זה. בניסוח החריגים השתמש המחוקק במילים: "אין המדינה אחראית". תביעת נזיקין מבוססת על אחריות משפטית של הנתבע למעשה שבגינו מוגשת התביעה. "אין המדינה אחראית" משמע חסינות מפני תביעה בנזיקין.