מלחמה בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

'''מאבקים מלחמתיים''' גורמים לנזקים הן בשדה הלאומי והן בשדה הפרטי. עם זאת, קיים כלל לפיו המדינה אינה אחראית לנזקים שנגרמו בשל פעולה מלחמתית. מדובר בחריג לעיקרון לפיו המדינה נושאת באחריות נזיקית, ככל [[תאגיד|גוף מאוגד]]. כלל זה מעורר שאלות פרשניות רבות, בעיקר לגבי היותהסיווגה של פעולה כ"פעולה מלחמתית".

בשנת 1947 נחקק באנגליה ה-Crown Proceedings Act{{כ}}{{הערה|1=Crown Proceedings Act, 10 & 11 Geo 6, c. 44}} שקבע עקרון כללי לפיו גם המדינה יכולה להיות חייבת בנזיקין בכפוף לסייגים מסוימים. הסייג העיקרי שבהם הוא שהמדינה תפצה רק במקרים שבהם [[רשלנות|התרשלה]]. קרי, גם בעוולות שמגדירות [[אחריות מוגברת]] או [[אחריות מוחלטת]], בתביעה נגד המדינה נדרושיש קיומהלהוכיח שלהתנהגות [[רשלנות|רשלנית]] על מנת לזכות בתביעה כנגד המדינה. חוק דומה נחקק בארצות הברית שנה לפני שנחקק באנגליה - FederalThe federal tort claims act.<br />

הנוסחזמן בהצעתקצר החוקלאחר מכן, הטילבשנת אחריות1952, עלנחקק המדינהבישראל "כדיןחוק כלהמשקף אדםאת אחראיהלך בנזיקיןהרוח לפיבעולם סעיפים- 11חוק ו-12הנזיקים האזרחיים, המהווה תוספת לפקודת הנזיקין". יחדחוק עםהנזיקים זאתהאזרחיים אימץ את עיקרון חבות המדינה בנזיקין, נקבעוכשגם בו הייתה דרישת סף של רשלנות (סעיף 3 לחוק). אך קבע מספר סייגים לאחריות המדינה, ובהם סעיף 5 לחוק שלפיו המדינה לא תישא באחריות בנזיקין בגין פעולה מלחמתית. בסעיף 1 לחוק מוגדרת פעולה מלחמתית כך: "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף."

[[דיני נזיקין|דיני הנזיקין]] מסדירים את האחריות לנזקים שנגרמו ליחידים או לתאגידים עקב[[מלחמה]]. סעיף 2 ל[http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/306_002.doc חוק הנזיקים האזרחיים] קובע כי [[ישראל|מדינת ישראל]] <nowiki/>תשא באחריות נזיקית ככל [[תאגיד|גוף מאוגד]]. אחד החריגים לכלל זה מצוי בסעיף 5 לחוק הקובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית". מאז חקיקת הסעיף בתי המשפט התמודדו עם שאלות פרשנות רבות, שאחת החשובות בהן היא שאלת פירושו של המונח "פעולה מלחמתית", כדי לקבוע האם חלה על המדינה אחריות נזיקית.