הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמה בדיני הנזיקין"

עריכה, ניסוח, הסרת כפילויות
(עריכת הפתיח והפסקה הבאה)
(עריכה, ניסוח, הסרת כפילויות)
'''מאבקים מלחמתיים''' גורמים לנזקים הן בשדה הלאומי והן בשדה הפרטי. עם זאת, קיים כלל לפיו המדינה אינה אחראית לנזקים שנגרמו בשל פעולה מלחמתית. מדובר בחריג לעיקרון לפיו המדינה נושאת באחריות נזיקית, ככל [[תאגיד|גוף מאוגד]]. כלל זה מעורר שאלות פרשניות רבות, בעיקר לגבי סיווגה של פעולה כ"פעולה מלחמתית".
 
==היסטוריה שלמהות הדוקטרינה==
כל שיטות המשפט מכילות דוקטרינה נזיקית לפיה המדינה אחראית לנזקים שגרמה. עם זאת, בחלק משיטות המשפט המדינה נהנית מפטור מאחריות, כאשר הנזק נגרם בשל פעולה מלחמתית.
 
בשנת 1947 נחקק באנגליה ה-Crown Proceedings Act{{כ}}{{הערה|1=Crown Proceedings Act, 10 & 11 Geo 6, c. 44}} שקבע עקרון כללי לפיו גם המדינה יכולה להיות חייבת בנזיקין בכפוף לסייגים מסוימים. הסייג העיקרי שבהם הוא שהמדינה תפצה רק במקרים שבהם [[רשלנות|התרשלה]]. קרי, גם בעוולות שמגדירות [[אחריות מוגברת]] או [[אחריות מוחלטת]], יש להוכיח התנהגות [[רשלנות|רשלנית]] על מנת לזכות בתביעה כנגד המדינה. חוק דומה נחקק בארצות הברית שנה לפני שנחקק באנגליה - The federal tort claims act.
 
זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1952, נחקק בישראל חוק המשקף את הלך הרוח בעולם - [http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/306_002.doc חוק הנזיקיםהנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) התשי"ב-1952], המהווה תוספת לפקודת הנזיקין. חוק הנזיקים האזרחייםהחוק אימץ את עיקרון חבות המדינה בנזיקין, כשגם בו הייתה דרישת סף של רשלנות (סעיף 3 לחוק). אך קבע מספר סייגים לאחריות המדינה, ובהם סעיף 5 לחוק, שלפיולפיו "אין המדינה לאאחראית תישאבנזיקים באחריותעל בנזיקיןמעשה שנעשה על בגיןידי פעולה מלחמתית". בסעיף 1 לחוק מוגדרת פעולה מלחמתית כך: "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף."
 
לאורך השנים, ובעקבות התפתחויות היסטוריות שכללו מעבר ממלחמות מסורתיות לעימותים מוגבלים, התעורר קושי ביישום הדוקטרינה. כך למשל, במסגרת המשפט הישראלי. מאז הקמתה ועד היום נמצאת מדינת ישראל במצב של עימות אשר הוביל לקשיים בפירוש ההגדרה "פעולה מלחמתית" בשל מורכבות הפעילות הביטחונית בישראל.
 
מאז הקמתה ועד היום נמצאת מדינת ישראל במצב של עימות אשר הוביל לקשיים בפירוש ההגדרה "פעולה מלחמתית" כמוגדר בחוק אחריות המדינה. במשך כ-60 שנים של עצמאות, השתתפה המדינה בלא פחות מ-6 מלחמות (המוגדרות כך באופן רשמי), ארוכות וממושכות כאשר סכנת קיום עדיין מרחפת מעל לראשה וגובה את מחירה על בסיס יומיומי. להלן מספר עובדות חשובות המתארות את המציאות הביטחונית הקיימת במדינת ישראל:
* מאז מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, החזיקה המדינה בשטחי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]] ב[[תפיסה לוחמתית]] (השליטה ברצועת עזה נפסקה בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]]). בשטחים אלה הוצב מפקד צבאי שתפקידו להבטיח את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ובמקביל לדאוג לצורכי האוכלוסייה האזרחית. בשנת 1987 החלה האינתיפאדה הראשונה אשר גרמה להתפרעויות רבות שכללו שימוש בנשק חם וקר כלפי האוכלוסייה בשטחים וגררו תביעות נזיקין רבות כלפי המדינה.
* מאז תום [[מלחמת לבנון]] ביולי 1985 ועד [[הנסיגה מלבנון]] בשנת 2000 שלט צה"ל על [[רצועת הביטחון|רצועת ביטחון]] ברוחב מספר קילומטרים בדרום לבנון במטרה למנוע התקפות על היישובים הישראליים הסמוכים לגבול על ידי הפרדה גאוגרפית מארגוני הטרור שפעלו באזור.
* משנת 2001 ועד היום נורו אלפי קסאמים לעבר שטח ישראל כאשר בשנים האחרונות נראית עליה חדה בירי הקסאמים לעבר יישובי עוטף עזה, אשקלון ושדרות. החל מה-19 ביוני 2008 עקב "הסכם רגיעה" פחת מספר השיגורים באופן ניכר, אם כי לא פסק לחלוטין.
* ב-12 ביולי 2006, עקב תקיפת סיור לוחמים וחטיפה של 2 חיילים על גבול ישראל-לבנון, פרצה [[מלחמת לבנון השנייה]] שבמהלכה התגלו מחדלים וכשלים של הדרג המדיני מול האזרחים והחיילים.
* [[מבצע עופרת יצוקה]] היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל בשבת, 27 בדצמבר 2008. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשל חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן.
 
מציאות הלחימה היומיומית הקיימת במדינת ישראל הולידה פגיעות רבות בפרטים וברכושם ואלה גררו תביעות לפיצויים. עד לחקיקת חוק אחריות המדינה ב-1952 נהנתה המדינה מחסינות מלאה בגין כל נזק שגרמה וזאת מכוח העקרון The king do no wrong שנותר על כנו מימי המנדט. עם חקיקת חוק אחריות המדינה נזנחה תפיסה גורפת זו וכעת גם המדינה עשויה לחוב בנזיקין כלפי הפרט, אם כי בסייגים מסוימים שנקבעו בין היתר לנוכח המצב הביטחוני בארץ. אחד הבולטים שבחריגים הוא העקרון הקבוע בסעיף 5 לחוק אחריות המדינה שלפיו המדינה לא תישא באחריות בנזיקין בגין פעולה מלחמתית. מורכבות הפעילות הביטחונית בישראל גררה קשיים בפרשנות המושג "פעילות מלחמתית". למשל, האם פגיעה באזרח פלסטיני בשטח הרשות תוגדר אוטומטית כפעולת מלחמה וכך לא תהיה חייבת המדינה לפצות האזרח? האם מארב הוא פעולה מלחמתית? ומהי בדיוק פעולת מלחמה בהווי המיוחד של מדינת ישראל? במהלך [[האינתיפאדה הראשונה]] ו[[האינתיפאדה השנייה]] נפגעו אזרחים רבים מפעולותיה של המדינה ושליחיה באזורי יהודה ושומרון ורצועת עזה. למעלה מ-900 תביעות של תושבי הרשות הוגשו לבתי המשפט בישראל עד 2002. בעקבות המצב הייחודי ועומס המקרים, עשתה [[הכנסת]] מעשה והעלתה הצעת חוק, שבה ניסתה להגיע להסדר שייתן מענה לתביעות שהוגשו לבתי המשפט. אולם הליכי החקיקה בתחום הרגיש לא צלחו, ובתי המשפט נאלצו להתמודד עם השאלות שהעלו התביעות הרבות כל מקרה לגופו.
 
==המצב המשפטי בישראל==
<nowiki/>
סעיף 2 ל[http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/306_002.doc חוק הנזיקים האזרחיים] קובע כי [[ישראל|מדינת ישראל]] <nowiki/>תשא באחריות נזיקית ככל [[תאגיד|גוף מאוגד]]. אחד החריגים לכלל זה מצוי בסעיף 5 לחוק הקובע: "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית". מאז חקיקת הסעיף בתי המשפט התמודדו עם שאלות פרשנות רבות, שאחת החשובות בהן היא שאלת פירושו של המונח "פעולה מלחמתית", כדי לקבוע האם חלה על המדינה אחריות נזיקית.
 
===המסגרת החקיקתית===
אחריות המדינה בגין פעולות מלחמה נדונה בחוק הנזיקים האזרחיים, שכולל 11 סעיפים. הסעיף הראשון מגדיר מושגים. סעיף 2 קובע את הכלל לפיו המדינה אחראית בנזיקין ככל גוף מאוגד. הסעיפים שלאחריו מגדירים חריגים לכלל זה. בניסוח החריגים השתמש המחוקק במילים: "אין המדינה אחראית". תביעת נזיקין מבוססת על אחריות משפטית של הנתבע למעשה שבגינו מוגשת התביעה. "אין המדינה אחראית" משמע חסינות מפני תביעה בנזיקין.