משבר הסאבפריים – הבדלי גרסאות

רוב הלווים נטלו הלוואות מסוג זה מתוך הנחה כי בהיעדר הצורך לשלם מקדמה, תשלומי המשכנתה שלהם יהיו דומים בגובהם לתשלומי שכירות ואם לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה יסתכם נזקם באובדן הבית עבורו לא שילמו מקדמה ממילא. הבנקים למשכנתאות העריכו כי מרבית הלווים יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה, בגלל הירידה היחסית בריבית בשוק הסאבפריים, ובמקרה של חדלות פירעון, יוכלו למכור את הבית ברווח. על בסיס הציפיות לגאות בשוק הנדל"ן, היו הבנקים משוכנעים שגם אם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן.

 

 

בעקבות הגידול ברכישת הבתים והדירות נרשמה עלייה מתמדת במחיריהם. כאשר הציבור ראה שמחירי הדיור עולים, במקביל למשכנתאות זולות, נוצר מניע לרכישה גם כהשקעה ואנשים החלו לקנות נדל"ן כהשקעה מתוך מטרה למכור אותו ברווח כעבור זמן, להחזיר את ההלוואה, ברווחים לשלם את הריבית על המשכנתא שלקחו ולהישאר ברווח בסוף התהליך.