צלם אלוהים – הבדלי גרסאות

היו שטבעו את הביטוי "האדם - עולם קטן, העולם - אדם גדול"{{הערה|1=ביטוי כעין זה נמצא במדרש תנחומא: "ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן" (מדרש תנחומא פקודי פרק ג) ונמצא בהרבה הוגים יהודיים, כמו ספר העקרים מאמר שני פרק לא, דרשה לחתונה מהרמב"ן ז"ל, מהר"ל נתיבות עולם א', נתיב האמת פרק ג ועוד רבים.}} ובו ציינו את הכוליות של כל אדם ואדם ואת המכלול הרב שיכול להשתקף באדם אחד. בהתאם לגישה זו אמרו חז"ל (ב[[משנה]], [[מסכת סנהדרין]], ד, ה), "כל [[המקיים נפש אחת]] מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ואכן אפשר לראות בכל אדם ואדם עולם ומלואו.

 

 

תרבויות המזרח הקדום, שקדמו לתרבות היהודית, לא תפשו את כל בני האדם כשווים ולא תפשו את כל בני האדם, כדומים לאל או לאלים באותה המידה. את המלך בלבד הם תפשו כבעל "צלם" אלוהים. אולם את האזרח הפשוט, בן החורין, הם תפשו כ-"צל" אלוהים - בתור דמיון בקווים כלליים ואת העבד כ"צל" של האזרח הפשוט. {{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8043 צל, צלם, צלם אלוהים מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז, אתר מט"ח]}}.

 

==פרשנויות של מושג זה==