פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
זה באמת לא רלבנטי. גרסה יציבה
היו שטבעו את הביטוי "האדם - עולם קטן, העולם - אדם גדול"{{הערה|1=ביטוי כעין זה נמצא במדרש תנחומא: "ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן" (מדרש תנחומא פקודי פרק ג) ונמצא בהרבה הוגים יהודיים, כמו ספר העקרים מאמר שני פרק לא, דרשה לחתונה מהרמב"ן ז"ל, מהר"ל נתיבות עולם א', נתיב האמת פרק ג ועוד רבים.}} ובו ציינו את הכוליות של כל אדם ואדם ואת המכלול הרב שיכול להשתקף באדם אחד. בהתאם לגישה זו אמרו חז"ל (ב[[משנה]], [[מסכת סנהדרין]], ד, ה), "כל [[המקיים נפש אחת]] מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ואכן אפשר לראות בכל אדם ואדם עולם ומלואו.
 
===מקורות קדם יהודיים וקדם עבריים===
 
תרבויות המזרח הקדום, שקדמו לתרבות היהודית, לא תפשו את כל בני האדם כשווים ולא תפשו את כל בני האדם, כדומים לאל או לאלים באותה המידה. את המלך בלבד הם תפשו כבעל "צלם" אלוהים. אולם את האזרח הפשוט, בן החורין, הם תפשו כ-"צל" אלוהים - בתור דמיון בקווים כלליים ואת העבד כ"צל" של האזרח הפשוט. {{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8043 צל, צלם, צלם אלוהים מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז, אתר מט"ח]}}.
 
יתכן גם שקיים קשר בין המילים "צל" ו-"צלם". המילה המקבילה למילה "צל"/"הטל", ב[[ערבית]], היא ظل - טִ'ל. ט'לם / ظلم בערבית, פירושו חוסר צדק, השחרה או הצללה. מילה זו דומה למילה העברית "צלם". לפי מודל השפה ה[[פרוטו-שמית]], באם כל ה[[שפות שמיות|שפות השמיות]], פירוש המילה ט'לם היה "[[שחור]]"{{הערה|Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257}}. חיזוק להשארה זו מתקבל מהמילה בשפת ה[[געז]] האתיופית, המילה המתארת "שחור", שהיא s'allim. על כן, המילה צל נגזרה מהמילה הקדומה ט'לם, שפירושה היה "שחור".
 
==פרשנויות של מושג זה==