פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 4 שנים
שינית עובדות שגויות, הרחבתי מעט בפרטים. גדעון ברמץ., הרחבה, עדכון
'''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בית מגורים|בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]]. בתקופה זאת התגוררו כבר מספר משפחות יהודיות נוספות בבתים שכורים בתחומי [[שועפאט]] ובית חנינא, אולם הבניין הזה היה הגדול והמאוכלס ביותר מביניהם.
 
בערב [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר סיפוח [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה חמש משפחות שהיו מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. הבניין, שהיה לפני סיום בנייתו עם פרוץ מלחמת ששת הימים, היה בבעלות אחד מבני משפחת נשאשיביאל-כורד שהתגורר בארץ ערביתבכווית ועל כן הבניין הוכרז כ"רכוש נטוש". בנייתו הסתיימה במימון הרשות לנכסי נפקדים והוא ניתן בשכירותהושכר לשבע משפחות המתיישבים היהודים (ברמץ, אייכנבאום, בן דב, גרינברג, צור, יכין וניניו). המבנה נמצא עלבסמוך אדמותלמקומו של הישוב נווה יעקב ( "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}} לשעבר, שמהשעל הקודםאדמותיו שלנבנתה בתחילת שנות ה- 1970 שכונת [[נווה יעקב]]) שתושביו נאלצונסוגו לנוטשוממנו באישון לילה ב[[מלחמת השחרור]]. כעבור עשר שנים הביתלאחר הועמדעליית למכירההליכוד והמשפחותלשלטון, הדירות נמכרו למשפחות שהתגוררו בו באותה העת, רכשו את דירותיהן.
 
עד להקמת שכונת נווה יעקב, בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-701970.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}
 
דיירי הבית כמעט ולא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה{{הערה|יואל יעקבי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7044/4 חשמונאים בזמן הזה], 6 בדצמבר 2007, אתר [[ערוץ 7]]}}, וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם [[שמעון ברמץ]], שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".{{הערה|שם=ברמץ}}
 
בשנת 1988 הצטרפו לדיירי בית השבעה ורד ואלי גורודצר במקום בני הזוג אייכנבאום - ענבר שהיו הרוח החיה בין מקימי גבעון החדשה ועברו להתגורר שם עד לפטירתם.
 
במבנה ממשיכות כיום להתגורר שש משפחות, בהן [[עזרא יכין]], ו[[יעל בן דב]]{{הערה|1=איילת כהנא, [http://web.archive.org/web/20130418044311/http://myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=1276 הלוחמת הירושלמית - ראיון עם יעל בן דב], באתר "מים", 2002}} אלמנתו של [[שבתי בן דב]], אלי וצילה צור ואדריאנה ואלחנן ינאי.
משתמש אלמוני