תורין צינת-אלון – הבדלי גרסאות

עריכה
אין תקציר עריכה
(עריכה)
במלחמת הגמדים ב[[אורקים]] זכה תורין בכינויו- "צִנַּת-אַלּוֹן" (" תְּרִיסַלוֹן" בתרגומו של [[משה הנעמי]] ו- "אוֹקנשילד" ב[[תרגום הטייסים]]). היה זה במהלך קרב אזנולביזר, שנערך לפני שערי מכרות [[מוריה (שר הטבעות)|מוריה]], עת נשבר ה[[מגן]] אשר נשא ותורין כרת ענף מעץ אלון כדי שישמש לו כמגן וכ[[אלה (נשק)|אלה]]{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[שר הטבעות]]'''", מהדורה בכרך אחד, הוצאת [[זמורה ביתן]], [[2004]], נספח א', עמוד 1037, "מסופר כי מגינו של תורין נבקע והוא השלכו מעליו וכרת לו ב[[גרזן|קרדומו]] ענף מעץ אלון, והחזיק בו בשמאלו לבלום את מהלומות אויביו, או להניפו כ[[אלה (נשק)|אלה]]. ומכאן בא לו כינויו".}}.
 
==בספר "ההוביט==
בשנת 2941 הצטרף עם חבורתו, בת תריסר הגמדים, ל[[גנדאלף]], אותו פגש קודם לכן בקרבת ברי{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[שר הטבעות]]'''", מהדורה בכרך אחד, הוצאת [[זמורה ביתן]], [[2004]], נספח א', עמוד 1042:..."משום שנפגשתי עם תורין צינת אלון בערב אחד של ראשית האביב בברי. פגישה מקרית, כפי שאנו נוהגים לומר בארץ התיכונה'."}}, ול[[הוביט]] [[בילבו בגינס]] למסע [[הרפתקאה|הרפתקאות]] ארוך ומפרך, שמטרתו להחזיר לידם את האוצר שבזז ה[[דרקון (יצור אגדי)|דרקון]] [[סמוג]]. דבר זה הוביל להרפתקאה (המתוארת בספר [[ההוביט]]), שהביאה את בילבו וחבריו ל[[ריבנדל]], דרך [[יער אופל]] ועד [[ארבור]]. בעת שהיו הגמדים נחבאים בנקבה שבהר הבודד, בחר סמוג לתקוף את עיר האגם. [[ברד הקשת]], [[לוחם]] נועז ו[[מפקד פלוגה|מפקד פלוגת]] [[קשת (מקצוע)|קשתים]] במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דיל, ירה חץ לעבר סמוג וקטל אותו{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|הוביט]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1977]], עמודים 199-200.}}. לאחר מות סמוג, הנהיגו מלך ה[[בני לילית (הארץ התיכונה)|אלפים]] וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ה[[הוביט]]. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד.
בשנת 2941 הצטרף עם חבורתו, בת תריסר הגמדים, ל[[גנדאלף]], אותו פגש קודם לכן בקרבת ברי{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[שר הטבעות]]'''", מהדורה בכרך אחד, הוצאת [[זמורה ביתן]], [[2004]], נספח א', עמוד 1042:..."משום שנפגשתי עם תורין צינת אלון בערב אחד של ראשית האביב בברי. פגישה מקרית, כפי שאנו נוהגים לומר בארץ התיכונה'."}}, ול[[הוביט]] [[בילבו בגינס]] למסע [[הרפתקאה|הרפתקאות]] ארוך ומפרך, שמטרתו להחזיר לידם את האוצר שבזז ה[[דרקון (יצור אגדי)|דרקון]] [[סמוג]]. דבר זה הוביל להרפתקאה (המתוארת בספר [[ההוביט]]), שהביאה את בילבו וחבריו ל[[ריבנדל]], דרך [[יער אופל]] ועד [[ארבור]].
 
בשנתבעת 2941 הצטרף עם חבורתו, בת תריסרשהיו הגמדים, ל[[גנדאלף]],נחבאים אותובנקבה פגששבהר קודם לכן בקרבת ברי{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]]הבודד,"'''[[שר הטבעות]]'''", מהדורה בכרך אחד, הוצאת [[זמורה ביתן]], [[2004]], נספח א', עמוד 1042:..."משום שנפגשתי עם תורין צינת אלון בערב אחד של ראשית האביב בברי. פגישה מקרית, כפי שאנו נוהגים לומר בארץ התיכונה'."}}, ול[[הוביט]] [[בילבו בגינס]] למסע [[הרפתקאה|הרפתקאות]] ארוך ומפרך, שמטרתו להחזיר לידם את האוצר שבזז ה[[דרקון (יצור אגדי)|דרקון]]בחר [[סמוג]]. דברשהרגיש זה הוביל להרפתקאה (המתוארת בספר [[ההוביט]])בהם, שהביאהלתקוף את בילבועיר וחבריוהאגם ל[[ריבנדל]],שסמוג דרךחשד [[יערבה אופל]]כי ועדנתנה [[ארבור]].לגמדים בעת שהיו הגמדים נחבאים בנקבה שבהר הבודד, בחר סמוג לתקוף את עיר האגםמקלט. [[ברד הקשת]], [[לוחם]] נועז ו[[מפקד פלוגה|מפקד פלוגת]] [[קשת (מקצוע)|קשתים]] במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דיל, ירה חץ לעבר סמוג וקטל אותו{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|הוביט]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1977]], עמודים 199-200.}}. לאחר מות סמוג, הנהיגו מלך ה[[בני לילית (הארץ התיכונה)|אלפים]] וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ה[[הוביט]]. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד.
ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 213, "אני הנני ברד, וידי היא שהרגה את הדרקון וגאלה את האוצר. האין דבר זה נוגע לך? יתר על כן, על- פי יחוסי אני יורשו של גיריון אלוף דֵיל, וחלק גדול מאוצרך גזל סמוג מעירו וארמונותיו. האין זה עניין לדון בו?"}} על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של ההוביט, בילבו בגינס, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב את הדבר היקר ביותר ללבו של תורין באוצר הדרקון - אבן לב ההר והעביר אותה לבני האדם, וכתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. התגבורת המיוחלת של צבא גמדים בראשות דֵּין הגיע אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג מלך האורקים. העימות המתפתח מכונה [[קרב חמשת הצבאות]]{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 227, "בצד אחד היו ה[[אורקים|שדים]] והזאבים הפראיים, ובצד השני השדונים ובני- האדם והגמדים".}}, ובמהלכו מאוחדים כוחות בני האדם עם האלפים, הגמדים והנשרים כנגד ה[[אורק]]ים וה[[ווארג]]ים, זאבי הענק שלהם. במהלך הקרב הנהיג תורין את חבורת הגמדים אשר לו בהסתערות אמיצה כנגד האורקים{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 229, "פתאום נשמע צעקה גדולה, ומן השער באה תרועת- חצוצרה. הם שכחו את תורין! חלק מהחומה, שהיו מרימים במנופים, נפל כלפי- חוץ והתרסק בתוך הברכה. מלך בטן- ההר קפץ ויצא, ובעקבותיו חבריו. הגלימה והמצנפת נעלמו; כולם לבשו שריון מבהיק, ואור אדום בקע מעיניהם. באפלולית הבהיק הגמד הגדול כזהב בין גחלים עוממות. ה[[אורקים|שדים]] השליכו מלמעלה סלעים; אבל הגמדים החזיקו מעמד, קפצו לרגלי המפל ומהרו אל המערכה. הזאבים ורוכביהם נפלו לפניהם או ברחו. תורין הניף את [[גרזן|גרזנו]] בתנופות אדירות, ונראה שדבר אינו יכול לפגוע בו. 'אלי! אלי! שדונים ובני- אדם! אלי! הוי בני- משפחתי!".}}. תורין נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר הצטרף לקרב בדמות [[דוב]] אימתני והרג את בולג, מלך האורקים. בתום הקרב{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 228, "הקרב היה נורא. זה היה הדבר האיֹם ביותר שעבר על [[בילבו בגינס|בִּילְבּוֹ]], והשנוא עליו ביותר באותו הזמן- כלומר, הדבר שבו התגאה ביותר, ושבו אהב להִזָּכֵר ימים רבים לאחר מעשה, אף אם מִלֵּא בו תפקיד פעוט".}}, בעודו מוטל על ערש דווי, התפייס תורין עם בילבו ההוביט{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 232, "'היה שלום, גנב טוב,' אמר. 'הולך אני עכשיו אל אולמי- ההמתנה, לשבת ליד אבותי, עד שיתחדש העולם. הואיל ואני משאיר אחרי את כל הזהב והכסף, והולך למקום שבו אין חפץ בהם, רוצה אני להפרד ממך בידידות, ואני חוזר בי מדברי וממעשי ליד השער".}}, עליו כעס בעקבות גנבת אבן החן, והתפכח מתאוות בצע בה לקה בעקבות גילוי האוצר{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמודים 232-233, "'לא!' אמר תורין. 'יש בך מן הטוב יותר ממה שאתה משער, בן המערב הנעים. אומץ- לב וחוכמה, במידה המתאימה. אילו אהבו רבים מאיתנו אוכל וזמר ושמחה יותר מאוצרות זהב- הרי היה העולם עליז יותר. אך עליז או עצוב, עלי לעזבו כעת, היה שלום!'".}}. לאחר מות תורין היה דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן- ההר. מלך האלפים הניח על חזהו של תורין את אבן החן שבילבו גנב, ועל קברו שבהר הבודד הוצבה [[חרב]]ו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר.
 
ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של ההוביט, בילבו בגינס, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב את הדבר היקר ביותר ללבו של תורין באוצר הדרקון - אבן לב ההר והעביר אותה לבני האדם, וכתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. אומנם בעקבות הגעתה של תגבורת של צבא הגמדים בראשות דֵּין, תכנן תורין לקחת את האבן בחזרה ללא תמורה על ידי שימוש בכוחם הצבאי של הגמדים. אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג מלך האורקים.
 
העימות שהתפתח מכונה [[קרב חמשת הצבאות]]{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 227, "בצד אחד היו ה[[אורקים|שדים]] והזאבים הפראיים בהנהגת בולג בנו של [[אזוג]], ובצד השני השדונים ובני- האדם והגמדים".}}, ובמהלכו אוחדו כוחות בני האדם עם האלפים, הגמדים והנשרים כנגד ה[[אורק]]ים וה[[ווארג]]ים, זאבי הענק שלהם. במהלך הקרב הנהיג תורין את חבורת הגמדים אשר לו בהסתערות אמיצה כנגד האורקים{{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 229, "פתאום נשמע צעקה גדולה, ומן השער באה תרועת- חצוצרה. הם שכחו את תורין! חלק מהחומה, שהיו מרימים במנופים, נפל כלפי- חוץ והתרסק בתוך הברכה. מלך בטן- ההר קפץ ויצא, ובעקבותיו חבריו.}} תורין נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר הצטרף לקרב בדמות [[דוב]] אימתני והרג את בולג, מלך האורקים.
 
בתום הקרב בעודו מוטל על ערש דווי, התפייס תורין עם בילבו ההוביט {{הערה|1=[[ג'ון רונלד רעואל טולקין]],"'''[[ההוביט|ההוביט או לשם ובחזרה]]'''", הוצאת [[זמורה ביתן]], [[1976]], עמוד 232, "'היה שלום, גנב טוב,' אמר. 'הולך אני עכשיו אל אולמי- ההמתנה, לשבת ליד אבותי, עד שיתחדש העולם. הואיל ואני משאיר אחרי את כל הזהב והכסף, והולך למקום שבו אין חפץ בהם, רוצה אני להפרד ממך בידידות, ואני חוזר בי מדברי וממעשי ליד השער".}}, עליו כעס בעקבות גנבת אבן החן, והתפכח מתאוות בצע בה לקה בעקבות גילוי האוצר. לאחר מות תורין היה דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן- ההר. מלך האלפים הניח על חזהו של תורין את האבן שבילבו גנב, ועל קברו שבהר הבודד הוצבה [[חרב]]ו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר.
 
==קישורים חיצוניים==