לוי (דמות מקראית) – הבדלי גרסאות

ב[[מגילות ים המלח]], במיוחד בצוואת לוי הארמי וב[[צוואות השבטים]] וב[[הספרים החיצוניים|ספרות החיצונית]], במיוחד ב[[ספר היובלים]], זכה לוי למעמד מרכזי. על פי המתואר במקורות אלו זכה לוי לרשת את כל ספרי אבותיו{{הערה|"ויתן יעקב את כל ספריו וספרי אבותיו ללוי בנו למען ישמרם ויחדש אותם אל בניו עד היום הזה" ([[ספר היובלים]] מה, טז)}} ולהנחיל ידע רב לבניו, ללמוד את מסורת הכהונה מ[[יצחק]] סבו{{הערה|צוואת לוי הארמי א, יב-יג}}, ולקבל ממנו את ברכת הכהונה: "ועתה בני שמע דברי והאזן למצוותי ולא יסורו דברי אלה מלבך כל ימיך כי כהן קדוש לה' אתה. וכוהנים יהיו כל זרעך ואת בניך צוה כי יעשו לפי משפט זה כאשר הגדתי לך"{{הערה|צוואת לוי, הרטום, עמ' 141}}. כן מתואר לוי ככוהן ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], בעת שיעקב מילא את נדרו לאחר שחזר מארם{{הערה|"ויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביהו ומעשרת אחיו ויהי שם לכהן" (היובלים לב, ט)}}, ואחיו מביעים את כפיפותם לו. על פי מקורות אלו, נולד לוי בראשון לחודש הראשון, א' בניסן{{הערה|היובלים כח, א, יד}}, היום שבו מתחיל השנה והיום שבו נחנך המשכן{{הערה|שמות מ, ב}}{{הערה|[[רחל אליאור]], "בחירת לוי: הנחלת הספרים, מסורת הלוח וחובת ההוראה של בני לוי", בתוך: הנ"ל, זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, ירושלים תשס"ט, עמ' 231-267}}.