הבדלים בין גרסאות בדף "ברנרד צונדק"

מ
←‏תולדות חייו: מקס לא היה אחיו אלא דודו
מ (←‏תולדות חייו: מקס לא היה אחיו אלא דודו)
 
==תולדות חייו==
צונדק נולד בשנת [[1891]] בעיירה [[ורונקי]] (Wronke) שבבמחוז [[פוזנן]] של [[הקיסרות הגרמנית]] (כיום ב[[פולין]]) לאברהם ושרה צונדק. למד ב[[גימנסיה]] ב[[רוגוזנו]] (Rogasen), וכמו שלושת אחיו: [[מקס צונדק|מקס]], [[הרמן צונדק|הרמן]]{{הערה|{{תדהר|6|2593|פרופ' הרמן צונדק}}.}} ו[[גאורג צונדק]],{{הערה|{{תדהר|6|2629|פרופ' שמואל גיאורג צונדק}}.}} למד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת הומבולדט]]. הוא החל ללמוד בשנת [[1911]], אך עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הופסקו לימודיו והוא עבר לעבוד בבית חולים צבאי. במהלך עבודתו בבית החולים עסק במחקר מדעי וכתב 15 מאמרים על מגוון נושאים, בהם [[בלוטת התריס]], הפיזיולוגיה של הראות, השפעת [[בלוטת יותרת המוח]] על [[תנועה פריסטלטית|התנועה הפריסטלטית]] ב[[מעיים]], הפרעות ב[[מערכת העיכול]], פיזיולוגית השרירים, [[שחפת]] וחום הגוף. הוא אף המציא [[מדחום]] חדש. הוא הוסמך ל[[רפואה]] בשנת [[1919]]. הדוקטורט שלו עסק בנזק ל[[כליה]] מאדי [[כספית]]. התעניינותו של צונדק ב[[אנדוקרינולוגיה]] הביאה אותו לבחור להתמחות במיילדות, התחום הרפואי עם הכי הרבה השפעות הורמונליות{{הערה|'''[[הרופא העברי]]''', 1951, עמ' 163.}} לאחר קבלת תואר דוקטור התנדב במחלקה לגינקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי [[שריטה (ברלין)|שָריטֶה]] בברלין. ראש המחלקה, קרל פרנץ, זיהה במהרה את סגולותיו של צונדק ומינה אותו לאחר כשנה לעוזרו. הוא עבד כעוזר מחקר עד לקידומו למרצה בשנת [[1923]]. בשנת [[1926]] קודם לדרגת פרופסור חבר ב[[אוניברסיטת הומבולדט]].{{הערה|{{דבר|ב. ברשאי|פרופיסור ברנרד צונדק|1958/07/22|00423}}.}}
 
בשנת [[1929]] מונה למנהל המחלקה ל[[גינקולוגיה]] ו[[כירורגיה]] גינקולוגית ב[[בית חולים|בית החולים]] העירוני של [[ברלין]]. בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון]] וחקיקת ה[[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי]] בשנת [[1933]], פוטר מתפקידו. בעקבות פיטוריו הוזמן לכהן כחבר מדעי במכון לביוכימיה של [[אוניברסיטת סטוקהולם]],{{הערה|{{דבר||בגרמניה|1933/07/27|00505}}.}} אולם המינוי נתקל בהתנגדות עזה מצד רופאים שבדים, שיותר מאלף מהם חתמו על [[עצומה]] נגד צונדק, ודעת הקהל שטענה שאל להעסקתו של צונדק לפגוע בפרנסת הרופאים השבדים. בעקבות זאת, לאחר כשנה בסטוקהולם, ויתר צונדק על התפקיד בשבדיה{{הערה|1=Jonas Hansson, Svante Nordin, [http://books.google.com/books?id=uLK5cSH7gP4C&pg=PA49 ''Ernst Cassirer: the Swedish years''], p. 49.}}. מדי פעם התפרסמו ידיעות על כך שצונדק יצטרף לאחיו במעבדות שנבנו במיוחד עבורם ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|[http://archive.jta.org/article/1934/03/12/2808093/the-bulletins-day-book ''The Bulletin’s Day Book''], JTA, March 12, 1934.}}{{הערה|{{דבר||ועידה עולמית לעזרת יהודי גרמניה|1933/10/16|00113}};{{דבר||פרופ' ברנרד צונדק|1933/11/26|00204}}.}}, אולם ככל הנראה שהותו באנגליה לא הייתה יותר מאשר ביקור. לאחר כשנה בחר, מתוך מגוון ההצעות שהופנו אליו, [[העלייה החמישית|לעלות לארץ ישראל]] לכהן כפרופסור לגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] וכראש המחלקה הגינקולוגית ב[[מרכז רפואי הדסה|בית החולים "הדסה"]].{{הערה|{{דבר||פרופ' ב. צונדק בן 60|1951/07/29|00212}}.}} צונדק עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו ושני אחיו, הרמן וגאורג (שמואל). בית החולים הדסה הרחיב את מחלקות היולדות והנשים בבית החולים לקראת בואו של צונדק,{{הערה|{{דבר||כוחות רפואה הגדולים בעולם יבואו לא"י|1934/06/25|00712}}.}} ובשלהי 1934 הגיע צונדק לארץ.{{הערה|{{דואר היום||בא פרופ' צונדק|1934/11/13|00108}}; {{דבר||פרופיסור צונדק|1934/11/13|00124}}.}} במאי [[1935]] מונה לפרופסור לגינקולוגיה.{{הערה|{{דואר היום||מינויים חדשים באוניברסיטה העברית|1935/05/12|00107}}.}} שמו של צונדק כרופא יצא למרחוק ונשים עקרות מרחבי ארץ ישראל ואף מהארצות השכנות הגיעו אליו בבקשן להרות.