המוזיאון היהודי בברלין – הבדלי גרסאות

 

==תיאור המבנה==

מבנה המוזיאון תוכנן על ידי ליבסקינד בגישת ה[[דה-קונסטרוקטיביזם]], זרם אדריכלי שליבסקינד הוא אחד ממוביליו. המבנה עצמו תוכנן מבלי להתחשב בתצוגות האמורות להיות מוצגות בו, אלא כמוצג בפני עצמו שמטרתו לסמל את ההיסטוריה והתרבות של [[יהדות גרמניה]]. מבנה המוזיאון עצמו הוא יצירת אמנות פיסולית שניתן בה דגש על הסמליות יותר מאשר על הפונקציונליות.

 

צורת המבנה כצורת [[זיגזג]] או [[ברק]]. המבנה מצופה [[אבץ]] וחלונות המבנה מפוזרים בקירות המבנה בצורה רנדומלית. מבנה המוזיאון ומיקום חלונותיו נוצרו על ידי ליבסנקינד בכך שלקח את מפת העיר ברלין וקישר עליה בקווים את האתרים היהודיים בעלי החשיבות בעיר, וכן בתים של יהודים שגורשו מהעיר ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] בתקופת [[השואה]]. הצורה האקראית שנוצרה היוותה את הבסיס לתכנון המבנה ומיקום חלונותיו.

 

 

* '''ציר המוות''' ו'''מגדל השואה'''- ציר זה מוביל למגדל השואה - מגדל בטון שאין בו מוצגים. לאור קירות ציר זה מוצגים חפצים שהיו שייכים למשפחות יהודיות שנספו בשואה. לצד כל חפץ מסופר על המשפחה וכיצד החפץ הגיע למוזיאון. במגדל עצמו אין תאורה למעט מחרך אחד הפתוח לרחוב. דרך חרך זה שומעים את קולות הרחוב. המגדל עצמו בלתי ממוזג ועל כן המבנה חם מאוד בקיץ וקר מאוד בחורף בהתאם לטמפרטורת הסביבה. מגדל זה משמש מחד מקום לזיכרון ומחשבה ומאידך מהווה מעין סמל למחבואים בהם נאלצו היהודים להסתתר בתקופת השואה.