המוזיאון היהודי בברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תיאור המבנה: תיקון על פי ויקיאנגלית
←‏תיאור המבנה: נראה יותר מתאים לשונית
שורה 16:
צורת המבנה כצורת [[זיגזג]] או [[ברק]]. המבנה מצופה [[אבץ]] וחלונות המבנה מפוזרים בקירות המבנה בצורה רנדומלית. מבנה המוזיאון ומיקום חלונותיו נוצרו על ידי ליבסנקינד בכך שלקח את מפת העיר ברלין וקישר עליה בקווים את האתרים היהודיים בעלי החשיבות בעיר, וכן בתים של יהודים שגורשו מהעיר ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] בתקופת [[השואה]]. הצורה האקראית שנוצרה היוותה את הבסיס לתכנון המבנה ומיקום חלונותיו.
 
למבנה המוזיאון אין יציאה לרחוב. הכניסה למוזיאון היא דרך מעבר תת-קרקעי מהמבנה הישן של המוזיאון. מעבר תת-קרקעי זה מסמל את הקשר הבלתי מנותק בין ההיסטוריה של גרמניה לבין ההיסטוריה של היהדות - קשר שלדברי המתכננים נותר בלתי מנותק גם שהיה סמוי מן העין. המעבר התת-קרקעי מוביל לשלושה מסדרונות (הנקראים "שלושה צירים"). אין מסלול עיקרי לעבור במוזיאון, דבר שנעשה במכוון במטרה להביא לרגשות של בלבול וטעייהותעייה בקרב המבקרים במוזיאון.
 
* '''ציר המוות''' ו'''מגדל השואה'''- ציר זה מוביל למגדל השואה - מגדל בטון שאין בו מוצגים. לאור קירות ציר זה מוצגים חפצים שהיו שייכים למשפחות יהודיות שנספו בשואה. לצד כל חפץ מסופר על המשפחה וכיצד החפץ הגיע למוזיאון. במגדל עצמו אין תאורה למעט מחרך אחד הפתוח לרחוב. דרך חרך זה שומעים את קולות הרחוב. המגדל עצמו בלתי ממוזג ועל כן המבנה חם מאוד בקיץ וקר מאוד בחורף בהתאם לטמפרטורת הסביבה. מגדל זה משמש מחד מקום לזיכרון ומחשבה ומאידך מהווה מעין סמל למחבואים בהם נאלצו היהודים להסתתר בתקופת השואה.