ממלכת סרביה – הבדלי גרסאות

מילוש אוברנוביץ' כיהן כנסיך סרביה הראשון עד [[1839]] ובמרבית שנותיו אופיין שלטונו כ[[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטי]]. אופי משטרו הוביל לאי שקט פוליטי ולניסיונות התקוממות, עניין שאילץ אותו לפעול לכינון [[חוקה]] בסרביה ב-[[1835]]. כמו כן הוכר הוכר מעמדה העצמאי של [[הכנסייה האורתודוקסית של סרביה]] תחת [[פטריארך קונסטנטינופול]]. עד [[1830]] שלטו הסרבים באזור [[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]] בלגרד. חולשתם הצבאית של העות'מאנים כפי שהופגנה במהלך מסע הכיבושים של [[איברהים פאשה]] וחששם לאובדן שטחים נרחב באירופה לאחר [[מלחמת העצמאות היוונית]], הובילו את הסולטאן העות'מאני [[מהמוט השני]] להסכים להרחבת ניכרת של האוטונומיה הסרבית. מילוש אוברנוביץ' ויתר על כסאו לטובת בנו [[מילאן אוברנוביץ'|מילאן]] אשר נפטר תוך זמן קצר ולכס הנסיכות עלה בנו השני [[מיכאילו אוברנוביץ', נסיך סרביה|מיכאילו]] שהיה בן 16 שנים בעת עלייתו לשלטון. לאחר שלוש שנות שלטון הודח מיכיאלו ב[[הפיכה]] ולשלטון עלה [[אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה|אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ']]. [[אביב העמים]] לא פסח על אזור הבלקן ובתקופת שלטונו, פרץ [[המרד ההונגרי (1848)|המרד ההונגרי]] וקאראג'ורג'ביץ' של כוחות של "מתנדבים" סרבים כדי לסייע במרידה באזור [[וויבודינה]]. עם זאת, סירב הנסיך לצרף את כוחות צבא הנסיכות ל[[מלחמת קרים]] לצד הבריטים, הצרפתים והעות'מאנים בשל חששו מתגובת הרוסים, והעניין הוביל להפיכה ולהדחתו בידי בית אוברנוביץ' בשל רצונם למצב את סרביה כגורם דומיננטי אזורי בבלקן וכמשתנה בו יש להתחשב ב[[השאלה המזרחית|"שאלה המזרחית"]].