בנקאות בישראל – הבדלי גרסאות

ה[[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]] בתחום הבנקאות בישראל מתבטאת בכך ששני הבנקים הגדולים - [[בנק הפועלים]] ו[[בנק לאומי]] - שולטים יחד ברוב הפעילות הבנקאית. מסיבה זו הם מכונים על ידי מבקריהם [[דואופול]]. נתח השוק הנותר מתחלק רובו ככולו בידי שלושה בנקים נוספים. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]].

 

השני הוא [[בנק לאומי]], שנוסד על פי חזונו של [[בנימין זאב הרצל]] וביזמתו האישית ונועד לשמש זרוע כלכלית ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]] הצעירה. הוא נקרא בראשיתו [[בנק אנגלו פלשתינה]]. לאחר קום המדינה הוסב שמו ל "בנק לאומי" והוא שימש את המדינה בראשית דרכה כמעין בנק מרכזי. נסיונות מתמשכים של המדינה להפריט את הבנק על ידי מכירתו כולו או לפחות את גרעין השליטה - לא צלחו. כישלון תוכניות ההפרטה ה"סטנדרטיות" הביאות את המדינה לתכנן את הפרטת הבנק בדרך של חלוקת מניותיו לכלל הציבור הרחב.