מלחמה בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המסגרת החקיקתית: פיסקה על פסילת החוק
שורה 27:
 
הרציונאל שהוביל להגבלת יכולת התביעה של הפלסטינים, הוא הרצון להגביר את יכולת המדינה להתגונן מפני התביעות ולהקנות לזרועות הביטחון חופש פעולה מבצעי. הנתבעים הפוטנציאליים בתביעות מסוג זה הם לרוב חיילים בשירות סדיר, שמשרתים בצבא לתקופת זמן מוגבלת. בנוסף, לא בטוח שהחייל, שעסק באין ספור פעולות לאורך שירותו הצבאי, יזכור את עובדות המקרה הספציפי. הדבר יוצר קושי ראייתי עבור המדינה להתגונן מפני תביעות אלו.
על אף תיקון החוק, בתי המשפטהכלל לא שינו את הכללהשתנה בצורה משמעותית. המחוקק לא הסיר מלשון חהוק את המונח "לחימה", ובתי המשפט המשיך ולבדוק בכל מקרה האם אכן מדובר בפעולה מלחמתית - המקנה חסינות - או שמא מדובר בפעולת שיטור שגרתית וביטחון שוטף. גם בנוסחו החדש של החוק קיימת דרישה שהפעולה תבוצע ב"נסיבות של סיכון לחיים או לגוף", על מנת להעניק למדינה פטור מאחריות נזיקית.
 
בשנת 2005, תוקן חוק פעם נוספת. בתיקוןבמסגרת תיקון זה נקבע בסעיף ג(ב) לחוק כי [[נתין]] של [[מדינת אויב]], או פעיל [[ארגון טרור|בארגון מחבלים]]] או מי שפעל כשליח שלהם אינו זכאי להגיש תביעה נגד המדינה. החריגים לכלל זה מצוינים בתוספת הראשונה לחוק וכוללים אסירים שנתונים במשמרת המדינה, בתנאי שלאחר שחרורם מהמשמרת לא חזרו לפעילות בארגון טרור. בנוסף, בסעיך 5(ג) לחוק נקבע שאיןשהמדינה המדינהאינה אחראית לנזק באזור שהוכרז כאיזורכ"איזור עימות", בכפוף למספר חריגים מצומצמים.
לצד צמצום זכות התביעה כנגד המדינה, נקבע ששר הביטחון יקים ועדה שיכולה להחליט על מתן פיצויים לנפגע ספציפי, גם כשאינו זכאי להגיש תביעה.
 
ב[[פסק דין עדאלה]] הפעיל בית המשפט העליון את סמכותו לבצע ביקורת שיפוטית ופסל סעיפים מחוק הנזיקים האזרחיים סעיפים בשל אי חוקיות. בית המשפט העליון קבע כי סעיך 5(ב) לחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות החוקתיות מכוח [[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]] ועל כן הוא בטל. בית המשפט ביטל את סעיף 5(ג), הדן בפטור גורף מאחריות לנזקים שאירעו באזור עימות.{{דרוש מקור}}
ב[[פסק דין עדאלה]] המתח בין הרשויות הגיע לשיאו. לראשונה מאז חקיקת [[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]] ביטל בית המשפט חוק משמעותי. בית המשפט ביטל את סעיף 5(ג), הדן באזורי עימות, לחוק הנזיקים האזרחיים וקבע שהוא אינו חוקתי, וכך צמצם את טווח פעולתה של הרשות המחוקקת. את סעיף 5(ב), העוסק בחברי ארגון מחבלים או נתיני מדינת אויב, בית המשפט השאיר בצריך עיון.
 
===התפתחות הפסיקה===