מלחמה בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות

בשל מצבה הביטחוני של ישראל, התעוררה תדיר השאלה מהי "פעולה מלחמתית". בשורה של פסקי דין בית המשפט העליון פירש את המושג בצמצום וקבע שלא נדרשת הכרזת מלחמה, אך יש וקבע שלא נדרשת הכרזת מלחמה, אך יש להראות שמטרת הפעולה שגרמה לנזק הייתה מלחמתית ושלא מדובר בפעולה שגרתית.

 

בשנת 2002 חוק הנזיקים האזרחיים, במטרה להרחיב היקף הסייג לאחריות המדינה לפי סעיף 5. במסגרת התיקון הוגדר המונח "פעולה מלחמתית" - "...לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף". בנוסף להגדרה זו, נחקק סעיף 5א לחוק, אשר נועד אף הוא לצמצם את אחריות המדינה לנזקים שאירעו בשל אירועים מלחמתיים-ביטחוניים. בין ההגבלות החדשות שנקבעו בסעיף 5א, צמצמה המדינה את פרק הזמן שעומד לרשותם של תובעים פלסטינים וקבעה שעליהם להגיש תביעה בכתב תוך 60 יום ממועד התרחשות האירוע הנזיקי. הסעיף קובע כי לבית המשפט סמכות לקבוע כי הגבלה זו לא תחול במקרים מיוחדים. הגבלה נוספת של עילת התביעה היא קביעת תקופת [[התיישנות]] של שנתיים בלבד. בנוסף, נשללה תחולתם של [[סעיפים 38-40 לפקודת הנזיקין]], אשר מאשפרים לתובע להעביר את [[נטל הראיה]] אל הנתבע.

 

על אף תיקון החוק, הכלל לא השתנה בצורה משמעותית. המחוקק לא הסיר מלשון חהוק את המונח "לחימה", ובתי המשפט המשיך ולבדוק בכל מקרה האם אכן מדובר בפעולה מלחמתית - המקנה חסינות - או שמא מדובר בפעולת שיטור שגרתית וביטחון שוטף. גם בנוסחו החדש של החוק קיימת דרישה שהפעולה תבוצע ב"נסיבות של סיכון לחיים או לגוף", על מנת להעניק למדינה פטור מאחריות נזיקית.

 

בשנת 2005, תוקן חוק פעם נוספת. במסגרת תיקון זה נקבע בסעיף 5ב לחוק כי [[נתין]] של [[מדינת אויב]], או פעיל [[ארגון טרור|בארגון מחבלים]]] או מי שפעל כשליח שלהם אינו זכאי להגיש תביעה נגד המדינה. החריגים לכלל זה מצוינים בתוספת הראשונה לחוק וכוללים אסירים שנתונים במשמרת המדינה, בתנאי שלאחר שחרורם מהמשמרת לא חזרו לפעילות בארגון טרור. בנוסף, בסעיך 5ג לחוק נקבע שהמדינה אינה אחראית לכל נזק - גם כזה שנגרם בפעולה לא מלחמתית - באזור שהוכרז כ"איזור עימות", בכפוף למספר חריגים מצומצמים.

לצד צמצום זכות התביעה כנגד המדינה, נקבע ששר הביטחון יקים ועדה שיכולה להחליט על מתן פיצויים לנפגע ספציפי, גם כשאינו זכאי להגיש תביעה.

 

ב[[פסק דין עדאלה]] הפעיל בית המשפט העליון את סמכותו לבצע [[ביקורת שיפוטית]] ופסל סעיף מחוק הנזיקים האזרחיים סעיפים בשל אי חוקיות. בית המשפט העליון קבע כי סעיך 5ג לחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות החוקתיות מכוח [[חוק יסוד כבוד האדם וחירותו]] ועל כן הוא בטל.‏‏{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/05/760/082/A13/05082760.a13.htm ‏בג"ץ 8276/05 '''עדאלה נ' שר הביטחון'''] (ניתן ב-12.12.2006).‏}}