הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמה בדיני הנזיקין"

(←‏המסגרת החקיקתית: ראשי פרקים)
 
===התפתחות הפסיקה===
מאזסמוך קוםלחקיקת המדינהחוק ועדהנזיקים סוף שנות השבעים בית המשפט נהג בריסון ופירש את ההגנה הקבועה בסעיף 5 באופן מצומצם. כבר בשנותיו המוקדמות של החוקהאזרחיים, החל דיון רחב בשאלה מה תיחשב פעולה מלחמתית לצורך הסעיף. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בעניין '''חברת הטרקטורים''',{{הערה|1= ע"א 311/59 '''מפעל תחנת הטרקטורים בע"מ נ' חייט''', פ"ד יד 1609.}} בו התובע - נהג טרקטור, תובעתבע את המדינה בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מירי של השומריםשומרים עליו, באחד היישובים ליד עזה. המדינה טענה שאיןשסעיף היא5 חייבתפוטר בפיצוייםאותה בשלמאחריות ס' 5לנזק. השופטבית במחוזיהמשפט פוסלהמחוזי דחה את טענתה שלטענת המדינה שכןוקבע איןשלא מדוברהוכרזה במצבמלחמה שהוכרז רשמיתבאופן כמלחמהרשמי. בערעור לבית המשפט העליון קבע [[חיים כהן|השופט ח. כהן]], כי ע"מ לקבוע האם פעולה היא מלחמתית או לאו, עלינויש לבחון את הפעולה עצמה ולא את התקופה והאםהאם הוכרזה מלחמה. לדידו,השופט שמירה,כהן כפיקבע שהייתהכי במקרה,פעולת שמירה איננה פעולה בעלת אופי מלחמתי, אלא היא פעולה שבשגרה, כמו אפסנאות ורפואה. לכן קובע השופט כהןנקבע כי המדינה צריכה לשאת באחריות.{{הערה|1= ע"א 311/59 '''מפעל תחנת הטרקטורים בע"מ נ' חייט''', פ"ד יד 1609.}}
 
בפס"ד בני עודא קובעקבע השופט [[אהרון ברק]], בעודו נתמך בדברי השופטים בפסקי הדין עד כה, ובהתחשב במצב הלחימה המתמשכת בארצנו, כי כדי להבדיל בין פעולה מלחמתית לפעולה שבשגרה, יש להבחין בין פעולת לחימה לפעולות שיטור רגילות. השופט ברק מביאמציג מספר אינדיקציות שיוכלו לעזור בהבחנה: מהי מטרת הפעולה? מהו מקום האירוע? מהו משך הפעילות? הוא אף מורה לבחון את זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקודםשקדם לפעולה ושנצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו ומשךשל האירוע. באמצעות קריטריונים אלה נותןיוצר השופט ברק תשובהמבחנים ממוקדתממוקדמים יותרלצורך לשאלהזיהוי מהם המבחנים לזיהוישל פעולה מלחמתית.{{דרוש מקור}}
בפסק הדין בעניין '''לוי'''{{הערה|1=ע"א 623/83 '''לוי נ' מ"י''', פ"ד מ(1)477.}} ציטט בית המשפט מפסק הדין בפרשת '''חברת הטרקטורים''' ונתן משנה תוקף לקביעה כי פעולה מלחמתית צריכה להיות פעולה בעלת אופי מלחמתי של ממש. היא לא תחשב לכזו אם מדובר בפעולה שנעשתה בזמן המלחמה, אך הייתה בעלת אופי של פעולה שבשגרה.
 
====הלכת בני עודא====
בפס"ד בני עודא קובע השופט [[אהרון ברק]], בעודו נתמך בדברי השופטים בפסקי הדין עד כה, ובהתחשב במצב הלחימה המתמשכת בארצנו, כי כדי להבדיל בין פעולה מלחמתית לפעולה שבשגרה, יש להבחין בין פעולת לחימה לפעולות שיטור רגילות. השופט ברק מביא מספר אינדיקציות שיוכלו לעזור בהבחנה: מהי מטרת הפעולה? מהו מקום האירוע? מהו משך הפעילות? זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקודם לפעולה ושנצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו ומשך האירוע. באמצעות קריטריונים אלה נותן השופט ברק תשובה ממוקדת יותר לשאלה מהם המבחנים לזיהוי פעולה מלחמתית.
 
====פסק דין אבו סמרה====