אהרן מירסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Asaf (WMF) (שיחה | תרומות) מ ←ביוגרפיה: תיקון קישור |
|||
שורה 5:
מירסקי נולד באביב [[תרע"ד]] בעיר [[נובוגרודק]], ב[[תחום המושב]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום ב[[בלארוס]]), וגדל בבית [[ציונות דתית|ציוני-דתי]]. הוא התחנך ב[[ישיבת תורה ודעת (פולין)|ישיבת תורה ודעת]], שייסד אביו, הרב יהושע יצחק מירסקי, וב[[ישיבת מיר]]. בשנת [[1935]] ([[תרצ"ה]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מ[[חלוציות|חלוצי]] [[העלייה החמישית]]. הוא עבד כ[[פועל]] [[חקלאות|חקלאי]] ולמד בסמינר למורים של תנועת "[[המזרחי]]" (היום "מכללת ליפשיץ").
לאחר מכן החל בלימודים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. בעבודת ה[[דוקטור]] שלו עסק בקשר בין [[פיוט]] ל[[מדרש]], והוכיח שיסודות הפיוט העברי הארץ-ישראלי מקורותיהם ב[[תלמוד]]. מחקרים אחרים שערך גילו מוטיבים מהיהדות בשירה [[אנגלו-סקסונית]] מימי [[המאה ה-10]]. כמו כן, מירסקי היה מראשוני החוקרים של שירת רבי [[ישראל נג'ארה]]. בין 12 ספרי המחקר שכתב נכללו פרשנות לשירתם של [[יוסי בן יוסי]] ורבי [[יצחק אבן
מירסקי עסק גם בכתיבת שירה, ובכתיבתו הושפע מה[[תנ"ך]], מה[[תורה שבעל פה]] ומפיוטים עתיקים. מוטיב חוזר בשירתו הוא קינה על הרס העם היהודי בתקופת [[השואה]], שבה נספו גם אביו ואחותו. ספרו "עלי שיח", שיצא לאור בשנת [[1966]], זיכה אותו ב[[פרס מימון]]. לאורך השנים התפרסמו שיריו בעיתון [[הארץ]] ובכתבי העת [[מאזניים (כתב עת)|מאזניים]], [[תרביץ]] ו[[סיני (כתב עת)|סיני]].
| |||