קלאבהאוס – הבדלי גרסאות

בשנת [[1944]] קבוצה קטנה של מתמודדים עם הפרעות נפשיות, שאך זה השתחררו מאשפוז פסיכיאטרי בבית חולים ב[[ניו-יורק]], התארגנו יחדיו להקמת קבוצה שהייתה ידועה בשם "אנחנו לא לבד" (WANA - We Are Not Alone). בראשית התהוותה, פעלה כ[[קבוצה לעזרה עצמית]]. WANA התפתחה מאוחר יותר להיות קהילה יזמית מוצלחת מאד המבוססת על תכנית של עזרה למתמודדים עם הפרעות נפשיות להשיב לעצמם את החיים והשאיפות שהיו ושאבדו להם במהלך תקופת מחלתם. טכנאית בית חולים ע"ש רוקוול בניו יורק בשם [[אליזבת שרמרון]] (Elizabeth Schermerhorn), עזרה לחבריי WANA להתארגן. היא נולדה למשפחה עמידה ואספה תרומות בקהילות בריאות הנפש בניו-יורק,<ref>{{צ-מאמר|1= Dincin, J|שם = |כתב עת = "Psychiatric Rehabilitation" Schizophrenia Bulletin, 13 : 131-147, 1975.}}</ref> למען הארגון שהקימו. היא נפגשה עם [[מייקל אובלנסקי]] בבית החולים רוקלנד והכירה גם את לימודיו של חירם ק. ג'ונסון שהתעקשו על התבססות עצמית ותמיכת עמיתים. בשנת [[1948]] בית פונטיין, הקלאבהאוס הראשון נפתח במטבח הל במנהטן. בעזרתם של מתנדבים, בית פונטיין נרכש רשמית בתחילת [[1950]]. תכנית בית פונטיין<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.fountainhouse.org/|כותרת = אתר בית פונטיין}}</ref> הפכה להיות תבנית לדגם הקלאבהאוס בשנת [[1977]] עם מעל ל- 325 תכניות אחרות שאימצו את מודל השיקום ב- 28 מדינות מסביב לעולם. ונתנו עקב כך לתכנית את עמידתם הממושכת בהסטוריית קהילת הקלאב האוסים ברחבי העולם.

 

* בקלאבהאוס אין היררכיה בין חברים לאנשי צוות העבודה אשר פועלת להעצמתם של החברים.

* החברות בקלאבהאוס הינה קבועה לכל החיים כאשר החבר רשאי להשתמש בשירותים השונים ולקבל תמיכה גם אם לא היה פעיל מספר שנים.