גרעין האקומבנס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 10:
גרעין האקומבנס מקבל מידע ממבנים לימביים החיוניים לעיבוד [[רגש]]י וכן ממבנים האחראיים על [[קואורדינציה]] של התנועה{{הערה|שם=Basar2010}}.
גרעין האקומבנס מעורב במנגנוני [[חיזוק]] ו[[קשב]]{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}. אותות דופמינרגיים הנשלחים אל גרעין האקומבנס מסמנים נוכחות או אפשרות של גמול{{הערה|שם=Vaidya2013}}. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים ל[[הנעה]] (מוטיבציה) וגמול, ולעתים אף מכונה "מרכז ה[[עונג]]" של ה[[מוח]].
וממלא תפקיד מרכזי ב[[מערכת החיזוק]] במוח{{הערה|שם=גרגורי|Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.}}.
▲גרעין האקומבנס מקושר ל[[הטגמנטום הגחוני|טגמנטום הגחוני]] כחלק מ[[המערכת המזולימבית]] mesolimbic system של ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] [[דופמין]]{{הערה|שם=Vaidya2013|By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION׳DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.}}. לפיכך, הוא מעורב בתהליכים שונים הקשורים ל[[הנעה]] (מוטיבציה) וגמול, ולעתים אף מכונה "מרכז ה[[עונג]]" של ה[[מוח]].
לגרעין האקומבנס יש חשיבות רבה לתהליכי הוויסות של [[התנהגות|התנהגויות]] המכוונות לקבלת גמול{{הערה|שם=אימפ|Catharine A. Winstanley , Dawn M. Eagle, Trevor W. Robbins (2006). [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S027273580600002X Behavioral models of impulsivity in relation to ADHD: Translation between clinical and preclinical studies]. Clinical Psychology Review 26, 379–395}}.
|