חסידות בוהוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 41:
רבי [[משה יהודה לייב פרידמן]] שכונה "פֵּאשְקַנער", היה בנו הרביעי של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן]] (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר ב[[תרנ"ז]] ([[1897]]), ל[[פשקאן]] ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות ב[[תש"ד]] ([[1944]]) אל [[דורוהוי]] ולאחר מכן עבר ל[[בוקרשט]] והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בי' אלול תש"ז בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.
בנו בכורו, רבי [[יעקב דוד פרידמן]], הנהיג את חסידות פאשקאן לאחר פטירת אביו. נשא את חיה שרה סימה בת דודו רבי פנחס השיל מ[[חסידות אפטא-זינקוב|זינקוב]] ואשתו מלכה בת רבי יצחק הראשון מבוהוש. הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם, לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת
לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה זמנית שושלת חצר החסידות פשקאן וזאת לאחר סירוב בנו, הרב ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן לכהן כאדמו"ר. שושלת החסידות הומשכה באופן לא רשמי על ידי חתנו, הרב יצחק פרידמן (השני) (אדמו"ר מבוהוש). לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן לכהן כאדמו"ר מבוהוש-פאשקאן. לאחר שנתמנה הרב יעקב מנדל לאדמו"ר השתנתה החסידות ללא הכר. בשונה מסבו רבי יצחק שנטה לציונות, נכדו, הרב יעקב מנדל מתנגד חריף לציונות, ובהוראתו התחילו חסידיו לומר תחנון והפסיקו לומר קריאת ההלל ביום העצמאות.
נכדו, בן בנו השני רבי יצחק, הוא הרב ד"ר [[ישראל פרידמן בן שלום]] ראש ישיבת ההסדר "אהבת-ישראל" בנתיבות וד"ר ל[[תולדות עם ישראל]], מתגורר כיום בשכונת [[גילה]] ב[[ירושלים]] וממשיך את דרכו כ[[אדמו"ר]] מפשאקאן אך ללא [[חצר חסידית]] מסודרת.▼
▲נכדו של הרב יעקב דוד, בן בנו השני רבי יצחק, הוא הרב ד"ר [[ישראל פרידמן בן שלום]] ראש ישיבת ההסדר "אהבת-ישראל" בנתיבות וד"ר ל[[תולדות עם ישראל]], מתגורר כיום בשכונת [[גילה]] ב[[ירושלים]] וממשיך את דרכו כ[[אדמו"ר]] מפשאקאן אך ללא [[חצר חסידית]] מסודרת.
==גזע בוהוש-שפיקוב==
| |||