קלאבהאוס – הבדלי גרסאות

בשנת [[1944]] קבוצה קטנה של מתמודדים עם הפרעות נפשיות, שאך זה השתחררו מ[[אשפוז פסיכיאטרי]] בבית חולים ב[[ניו-יורק]], התארגנו יחדיו להקמת קבוצה שהייתה ידועה בשם "אנחנו לא לבד" (WANA - We Are Not Alone). בראשית התהוותה, פעלה כ[[קבוצה לעזרה עצמית]]. WANA התפתחה מאוחר יותר להיות [[קהילה]] [[יזמות עסקית|יזמית]] מוצלחת מאד המבוססת על תכנית של עזרה למתמודדים עם הפרעות נפשיות להשיב לעצמם את החיים והשאיפות שהיו ושאבדו להם במהלך תקופת מחלתם. [[טכנאי]]ת [[בית חולים]] ע"ש רוקוול בניו יורק בשם [[אליזבת שרמרון]] (Elizabeth Schermerhorn), עזרה לחבריי WANA להתארגן. היא נולדה למשפחה עמידה ואספה תרומות בקהילות בריאות הנפש בניו-יורק,<ref>{{צ-מאמר|1= Dincin, J|שם = |כתב עת = "Psychiatric Rehabilitation" Schizophrenia Bulletin, 13 : 131-147, 1975.}}</ref> למען הארגון שהקימו. היא נפגשה עם [[מייקל אובלנסקי]] בבית החולים רוקלנד והכירה גם את לימודיו של חירם ק. ג'ונסון שהתעקשו על התבססות עצמית ותמיכת עמיתים. בשנת [[1948]] בית פונטיין, הקלאבהאוס הראשון נפתח במטבח הל במנהטןב[[מנהטן]]. בעזרתם של מתנדבים, בית פונטיין נרכש רשמית בתחילת [[1950]]. תכנית בית פונטיין<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.fountainhouse.org/|כותרת = אתר בית פונטיין}}</ref> הפכה להיות תבנית לדגם הקלאבהאוס בשנת [[1977]] עם מעל ל- 325 תכניות אחרות שאימצו את מודל השיקום ב- 28 מדינות מסביב לעולם. ונתנו עקב כך לתכנית את עמידתם הממושכת בהסטוריית קהילת הקלאב האוסים ברחבי העולם.