סעיד חווא – הבדלי גרסאות

'''סעיד חואחווא''' ([[1935]] - [[1989]]; [[ערבית]]: '''سعيد حوى''') היה הוגה דעות [[אסלאמיזם|אסלאמיסטי]] [[סוריה|סורי]], ממנהיגי תנועת [[האחים המוסלמים]] בסוריה.

סעיד חואחווא נולד בשנת [[1935]] בשכונת העוני אלעיליאת<ref>[[ערבית]]: العليليات</ref> בעיר הסורית [[חמאת]]. בגיל שנה התייתם מאמו, ואביו מוחמד דיב חואחווא נקלע לסכסוך דמים שבסופו נאלץ לגלות מן העיר למספר שנים מחשש ל[[נקמת דם]]. לאחר שהסגיר עצמו לרשויות בהסכמת משפחת הנרצח, אביו שהה שנה נוספת בבית הסוהר. משום כך חואחווא הצעיר גדל אצל סבתו, שהקפידה על חינוכו של הילד למרות תנאי העוני הקשים שבהם חיו. בהיותו בן שבע, חזר אביו לחמאה והקים דוכן למכירת ירקות בשוק העיר. כדי שיוכל לסייע בהתפתחות העסק, הוצא חואחווא מבית-הספר, אך המשיך ללמוד ולהתפתח תחת חסות המשפחה. אביו של חואחווא היה מודל השראה לבנו והמריץ אותו להתמיד בקריאת ספרים, ולשנן קטעים מן [[הקוראן]]. כמו כן מוחמד דיב היה פעיל פוליטית בתנועה הסוציאליסטית של [[אכראם אל-חוראני]], כנציג של שכונת אלעיליאת נגד בעלי הקרקעות הגדולים של חמאת. חואחווא היה צעיר מדי בכדי לחוות את פעילותו של חוראני ממקור ראשון, אולם ספג את מורשתו הפוליטית דרך אביו. אף שאימץ קו אידיאולוגי שונה לחלוטין מזה של חוראני החילוני, חואחווא זקף לזכותו את הנחלת מתודות הארגון והתכנון הדרושים לצורך הנעת ההמונים בדרך להגשמת יעדים פוליטיים<ref>pp.601-607 ,(Weismann, Itzchak, "Sa`id Hawwa: The Making of a Radical Muslim Thinker in Modern Syria", Middle Eastern Studies 29 (4</ref>.

לאחר שלוש שנים המשיךשל עבודה בשוק מצבה הכלכלי של המשפחה השתפר, וחווא חואחידש את לימודיו הסדירים בבית-ספר ערב דאר אל-אנסאר, שהיה שייך לזרם ה[[סלפיה]]. הוא המשיך בלימודיו בבית-הספר על שם [[אבן רושד]], התיכון המרכזי בעיר. אחד המורים בתיכון היה השייח' ה[[צופיות|צופי]] [[מוחמד אל-חאמד]], שתחתהוא חסותואשר נעשהיותר מאמין אדוקמכל עיצב את השקפתו הדתית של חווא. אל-חאמד למד בפקולטה ל[[שריעה]] ב[[אוניברסיטת אל-אזהר]] שב[[מצרים]], ובשהותו במדינה הושפע רבות ממייסד [[האחים המוסלמים]] [[חסן אל-בנא]]. כששב לחמאת והחל לשמש כקאדי וכמטיף בעיר, פתחהיה גם סניףממקימי מקומיהסניף המקומי של תנועת האחים המוסלמים. בנוסף לכך שימש אל-חאמד בתור השייח' הצופי העירוני של מסדר ה[[נקשבנדיה]], זאת בניגוד לכמה מן הזרמים הסלפים האחרים שפעלו בסוריה באותה עת והתנגדו לאורח החיים הצופי. שני מוטיבים מרכזיים אלו - הצופיות והאחים המוסלמים - הונחלו לחוא ישירות בידי אל-חאמד.{{הערה|ויסמן 1, עמ' 607-611}}