|
[[תמונה:Moliere2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מולייר]]]]
[[תמונה:hakamzan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקמצן" בהפקת תיאטרון "[[האהל]]", אמצע [[שנות ה-30]].]]
'''הקמצן''' (ב[[צרפתית]]: '''L'Avare ou l'École du mensonge''') הוא [[מחזה]] [[קומדיה|קומי]] מאת [[מולייר]].
"הקמצן" היא קומדיה קלאסית של מולייר, על אב המנסה למנוע מילדיו [[אהבה|לאהוב]] בגלל [[תאווה|תאוותו]] החולנית לכסףל[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]. בשורה של מצבים, מקצתם מצחיקים ומקצתם מעוררי [[חמלה]], מצייר אחד מגדולי [[מחזאי]] [[צרפת]] את [[דמות|דמותו]] של [[הרפגון]] – אחת הדמויות החריפות והידועות ביותר בתולדותב[[היסטוריה של התיאטרון|תולדות הדרמה]] ובתולדות ה[[תרבות]]. המחזה הוצג בעולם כולו, זכה לאין ספור [[פרשנות טקסט|פרשנויות]], הן [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]] והן [[פוליטיקה|פוליטיות]], וכל פעם שעלה מחדש עורר אתגר רציני אצל גדולי היוצרים בתחום התיאטרוןה[[תיאטרון]].
במחזה זה מולייר הציג את הקמצנותה[[קמצנות]] כתכונה המשתלטת על האדםה[[אדם]].
==מבנה אמנותי==
במחזה משתמש מולייר בקווי אופי שלקח מניסיונו האישי ומן המציאות של תקופתו. הוא לווה גם תחבולות מן המחזה "הקדרה" של המחזאי הרומי [[טיטוס מאקיוס פלאוטוס|פלאוטוס]]. הרפגון ה[[קמצנות|קמצן]], גיבור המחזה, הוא טיפוס מלא חיים, [[עושר|עשיר]] ובורגניו[[בורגנות|בורגני]] שקמצנותו גורמת למפלתו. שמו של הרפגון מגיעלקוח מןמהמילה הלטיניתה[[לטינית]] harpago, שפרושהשפירושה [[שוד|שודד]]. פירוש שמות שני [[משרת|משרתיו]] של הרפגון הם,: למרלושלה מרלוש, שמזכיר במידת מה [[דג]] [[אלתית]], אשר בתקופת מולייר נמכרהנמכר בצורה יבשה,; וברנדאוואן, פירושושפירושו "קנה שבולת [[שיבולת-שועל|שיבולת-השועל]] הדק". שני השמות, יחד עם שמו של הרפגון, רומזים לקמצנותו הגדולה של הרפגון.
המחזה מבוסס על סגנון ה[[קומדיה דלארטהדל'ארטה]] ומשתמש בהרבה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים אמנותיים]] הלקוחים משם. למשל כל הדמויות מזכירות את הדמויות הקלאסיות של הקומדיה דלארטהדל'ארטה (הדוגמה המובהקת לכך היא החשיבות של המשרתים והמאוהבים, - מאפיינים בולטים בזב[[סוגה ספרותית|ז'אנר]]). הסגנון שבו כתוב המחזה השפיע על [[במאי תיאטרון|במאים]] רבים להעלות את המחזה בצורה זאת,. [[תיאטרון החאן]] ב[[ירושלים]] העלה את ההצגה כשכל התלבושותה[[תלבושת (תיאטרון)|תלבושות]] מאפיינות את הסגנון, וגם המשחקה[[משחק (אמנות הבמה)|משחק]].
== עלילת המחזה ==
הרפגון{{הערה|1=ששמו נכנס לשפה הצרפתית במשמעות של קמצן}} הוא [[אלמנות|אלמן]], ויש לו שני ילדים: הבן קליינטקלאָנט והבת אליז.
להרפגון יש 30,000 [[מטבע|מטבעות]] [[זהב]] שהוא מחזיק בתיבה, ואת התיבה הוא מחביא בתוך בור בגינהב[[גינה]] שלו.
הרפגון אוהב כסף בצורה [[אובססיה|אובססיבית]] ומתקמצן על כל דבר.
קליינטקלאנט [[התאהבות|מאוהב]] במריאן, בחורה שכעת עברה לגור באזור, ואליז מאוהבת בואלרבוואלר, אחיה של מריאן.
הרפגון מאוהב גם הוא במריאן, והוא וקליינטוקלאנט נלחמים עליה.
הרפגון רוצה שבתו אליז תינשא למר אנסלם, איש עשיר שמוכן לשאת אותה ללא [[נדוניה]] מצד הרפגון. ואין דבר הגורם להרפגון אושר יותר מאשר חיסכון בכסף.
קליינטקלאנט מתכנן לקחת [[הלוואה]] של 15 אלף [[פרנק צרפתי|פרנק]] בשביל [[נישואים|לשאת לאישה]] את מריאן, אבל ברגע שהוא מגיע לפגוש את המלווה, הוא מגלה כי המלווה הוא הרפגון, אביו, בכבודו ובעצמו.
הרפגון נבהל וחושש שבנו תופס אותו כמלווהכ[[מלווה בריבית]]. אך כאשר הוא מבין מהי מטרת בואו של קליינטקלאנט, פורצת מריבה ביניהם. לאחר מכן הרפגון מנסה לארגן חגיגה לכבוד הנישואים של אליז לאנסלם ושלו למריאן.
ואלרוואלר יודע שהרפגון לא רוצה להניח לאליז [[חתונה|להתחתן]] איתו, ולכן הוא משתדל [[חנופה|להתחנף]] אליו. מר ז'אק, הטבחה[[שף|טבח]] והעגלוןוה[[עגלון]] של הרפגון, משתתף בהכנות לחגיגה.
הרפגון אומר למר ז'אק שהוא דורש ממנו להכין [[ארוחה]] במחירב[[מחיר]] נמוך ובאייכותוב[[איכות]] גבוהה, ומר ז'אק חושב שהרפגון ממש מגזים.
המשרת של קליינטקלאנט, [[מעקב סמוי|עוקב]] אחרי הרפגון ומגלה את מקום המחבואה[[מחבוא]] של הכסף. הוא [[גניבה|גונב]] את התיבה של הרפגון ומעביר אותה לידי קליינטקלאנט.
כאשר הרפגון מגלה כי התיבה נעלמה, הוא [[בהלה|נבהל]], משתולל, מתרוצץ לכל עבר, ומתחיל להפוך את כל הביתה[[בית מגורים|בית]], כי הוא לא מבין מה קרה לכספו. ולפתע הוא תופס את הגנב בידו, אך מתברר לו שזו ידו שלו עצמו...
אז הוא מביא בלשים וחוקרים בשביל לתפוס את מי שגנב את האוצר שלו. הבלשים והרפגון באים לביתו ושואלים את מר ז'אק אם ידוע לו משהו על הגניבה, ומר ז'אק אומר שהוא חושד בואלרבוואלר. החוקרים תופסים את ואלרוואלר ולוקחים אותו לביתל[[בית משפט]]. בבית המשפט הרפגון [[חקירה משטרתית|חוקר]] את ואלרוואלר.
כאשר הוא שואל אותו, איך העז לגזול ממנו דבר כזה, ואלרוואלר בטוח שהוא מתכוון לכך שגזל ממנו את בתו אליז.
הרפגון וואלר מתחילים לפתח דיון, הרפגון אומר "גזלת ממני אותה" והוא מדבר על התיבה, ואילו ואלרוואלר אומר "לקחתי לך אותה" ומדבר על בתו.
בסוף המשפט קליינטקלאנט מגיע ואומר לאביו שהתיבה בידיו, והוא מוכן להחזיר לו את האוצר בתנאי שירשה לו לשאת לאישה את מריאן ולאליז להינשא לואלרלוואלר. הרפגון כל כך מאושר לקבל את התיבה עם כספו חזרה, והוא שוכח הכול, גם את אהבותיו האחרות. בתנאי שמר אנסלם שהוא אביו של ואלרוואלר, ישלם את כל הוצאות החתונה.
===גילוי ייחוסו של וואלר ומריאן:===
בסצנהב[[סצנה]] הסופית מספר וואלר כי הוא בן למשפחת אצולה מ[[נאפולי]] וכי הוא בנו של האציל דון תומאס ד'לאבורסי.
<br />אנסלם (אביו של וואלר, אשר אינו מזהה אותו) [[ספקנות|מטיל ספק]] באמינותוב[[אמינות|אמינותו]] של וואלר ודורש שייספק הסברים לטענתו המופרכת.
<br />וואלר בתגובה מספר כי לפני שש-עשרה שנה, כאשר היה ילד בן 7, עלה על [[אונייה]] עם הוריו ואחותו. במהלך השייטה[[שיט|שייט]], [[סופה|סערה]] החלה והאונייה [[טביעה (כלי שיט)|טבעה]].
<br />הקברניטה[[רב חובל|קברניט]], אשר ניצל ביחד עם וואלר, גידל אותו כמו בן. ורק לאחרונה שמע וואלר כי ייתכן שאביו הביולוגי אכן בחיים ועל-כן יצא במסע חיפושים אחריו.
<br />מר אנסלם, עדיין אינו משוכנע כי זהו בנו, וחושד כי ייתכן שבדה את הסיפור מליבו.
<br />וואלר משיב כי ניתן לשאול את הקברניט שניצל, וכהוכחה נוספת, בבעלות וואלר חותמת [[אודם|אבן-האודם]] (רובי) של אביו וצמיד מאבני [[ספיר]] של אמו.
<br />מריאן מתערבת בשיחה ומצהירה כי היא מאמינה ל-וואלרלוואלר, מכיוון שגם היא ניצלה מאותה ספינה טרופה עם אמהּ. לאחר שניצלו, מריאן ואמה נשבו על ידי [[שודדי- ים]] והיו עבדים שלהם למשך 10 שנים. לאחר תקופת העבדותה[[עבדות]], שוחררו והגיעו לעיר בה מתרחשת העלילה ([[פריז]]) בקושי כלכלי רב.
<br />אנסלם שומע את גרסת שני ילדיו וקורא להם לחבק אותו.
<br />הוא מסביר כי לאחר שחשב שאשתו ושני ילדיו נספו, החליט לפתוח דף חדש בחייו, ולשנות את שמו, אשר הביא לו כאב כה רב. הוא ביקש להתחתן מחדש עם "אישה עדינה וישרה" כדבריו.
<big>הַרפָּגוֹן</big> - הקמצן, אביהם הטיראן של קלאנט ואליז. מאוהב ב-מריאן.
<br /><big>קְלֶאָנט</big> - בנו של הרפגון, מאוהב ב-מריאן.
<br /><big>וואלֶר</big> - בנו האובד של אנסלם ואחיה של מריאן, אשר שרד לפני 16 שנה סופה בים ונחשב למת. מאוהב ב-אליז.
<br /><big>פרוֹזין</big> - [[שידוך|שדכנית]].
<br /><big>לָה פְלֶש</big> - משרתו של קלאנט.
<br /><big>אדון ז'אק</big> - טבח ונהג הכרכרה של הרפגון.
| 